דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

מאמר מערכת,גיליון 149- יוני 2013

זמן שעובר ואין רחמים

יש דברים שאנחנו רוצים להשיג, יש לנו חלומות, מאוויים שהיינו רוצים לממש, ולפעמים, בשל תנאים אובייקטיביים, שמיכת תקציב קצרה מידי, הוצאות בלתי צפויות שנכפו עלינו- אנחנו מבינים שנצטרך לדחות את תוכניותינו לימים טובים יותר מבחינה כלכלית. נדחה נסיעות יקרות, נתחדש במוצרים מפנקים במועד מאוחר יותר, נחשוב פעמיים לפני הוצאה בלתי חיונית לעת הזו. נכון הדבר במישור האישי והמשפחתי כמו גם ברמה הלאומית.

9/06/2013

ובעת משבר תקציבי, בתקופה של מחסור במשאבים, חשוב שבעתיים לקבוע סדרי עדיפויות בין חיוני, נחוץ, דחוף, קיומי, לבין דברים חשובים אך סובלים דיחוי. חיוני לבחון נחיצותן של מערכות שלטוניות כפולות, של ריבוי רשויות ולייעול שירותיהם.

ולזקן סיעודי, אפילו לזקן בריא בן 80, אי אפשר לומר- בעוד שנתיים מצבנו הכלכלי ירווח, חכה, תתאפק. גם בשנתיים הקרובות, אם חלילה תזדקק לשרותי אשפוז, תמצא עצמך שוכב בחדר הסירים בבית החולים. נייקר לך את ההוצאות הבסיסיות למחיה- חשמל ומים, גבינה וחמאה, ארנונה ותרופה, צעצוע לנכד ונסיעה לים- ונקפיא לך את קיצבת הזיקנה. אז סבא נחמד- סבלנות.
שנה-שנתיים, אם תצליח לשרוד, תראה, יהיה לך הרבה יותר טוב.

לא. אי אפשר. גם בשנתיים הקרובות לא ייעצר הגידול הדרמטי במספר בני ה-70+ ואיתו ימריא גם הצורך והביקוש בשירותי רפואה, רווחה, פנאי, סיעוד. את היערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה בעשור הקרוב- אי אפשר לעצור, להקפיא, לדחות.

גם בעידן של תוחלת חיים עולה עם שנתיים בחייו של בן 80+ לא משחקים.

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים