זקנים בחזית: סיפורי הגבורה מראים את הפוטנציאל של האוכלוסייה המבוגרת

המלחמה האיומה חשפה בפנינו דמויות של אנשים זקנים נחושים, אמיצים, ערכיים, מסורים, עוצמתיים ובעלי תושייה. בימים שחורים אלה, הגיבורים הזקנים שנגלים אלינו בתקשורת מעוררים השראה ומהווים עבור רבים מודל נחוץ לחיקוי

שרה הלפרין, M.A., M.S.W.

עו״ס מומחית לזקנה, מרצה, מדריכה ופסיכותרפיסטית

ההתקפה המפלצתית של השבעה באוקטובר התרחשה בבית, וכתוצאה מכך אנשים זקנים, שבדרך כלל אינם משתתפים בלחימה, מצאו את עצמם לפתע בחזית. זקנים רבים עמדו לבדם אל מול מחבלים. חלקם נרצחו, חלקם נחטפו, אחרים שרדו את המתקפה ואיבדו בני משפחה. רבים אחרים איבדו את ביתם והפכו לפליטים. אין מילים לתאר את גודל הזוועה וההפקרות.

חדשות וכתבות עיתונות מאז השבעה באוקטובר מספרות על ההתמודדות של אנשים זקנים עם האסון הלא צפוי שפקד אותם. אנו עדים לסיפורי גבורה רבים. כך למשל, רחל אדרי מאופקים, שנלקחה ביחד עם בעלה כבת ערובה בביתה, הצליחה לשרוד במחיצת מחבלים שעות רבות עד להגעת חילוץ. היא שרה עם המחבלים, חבשה את פצעיהם וכיבדה אותם בקוסקוס, קולה ועוגיות מעשה ידיה. בזכות חוכמתה ורגישותה היא היטיבה לקשור עמם קשר (עד כדי כך שאחד מהם אמר לה שהיא מזכירה לו את אימו), ולהציל את חייה וחיי בעלה.

עדינה משה, בת 72, נלקחה בשבי מביתה בניר עוז לאחר שחזתה ברצח בעלה סעיד. בעת שחרורה מהשבי עדינה התווכחה עם המחבל בניסיון לוותר על שחרורה לטובת אישה מבוגרת יותר, במצב בריאותי פחות טוב משלה (ישראל היום, 26.11.23). שלמה רון, בן 85, היה ממקימי קיבוץ נחל עוז. כשהמחבלים תקפו, שלמה הורה לאשתו, בנותיו ונכדו להתחבא בממ״ד והוא יצא לשבת בסלון הבית להמתין למחבלים. הוא הניח שהמחבלים יחשבו שהוא לבד בבית וירצחו רק אותו, וכך היה. בגבורתו ובהקרבתו שלמה הציל את כל בני משפחתו (21.10.23, Ynet).

בעשור השמיני, התשיעי והעשירי לחייהם, זקנים רבים מתגייסים למאמץ לשחרור נכדיהם משבי חמאס. דבורה לשם, בת 87, סבתה של רומי החטופה, ממתינה בשעות הלילה המאוחרות מחוץ לביתו של שר הביטחון כדי לשדלו לפעול לשחרור החטופים (8.12.23, ynet). אביבה סלע, בת 97 מקיבוץ בארי, ניצלה מהטבח, אך בתה, חתנה והמטפלת שלה נרצחו. נכדה איתי נחטף לעזה. בכתבה בעיתון דבורה מצולמת בשעה שהיא עומדת שעונה על ההליכון שלה בכיכר החטופים, מפגינה לשחרור נכדה (4.1.24, N12). כתבה אחרת מתעדת מסע קורע לב של סבים וסבתות הצועדים אל גבול רצועת עזה וקוראים: ״קחו אותנו במקומם״ (17.11.23, חדשות 13). רות הרן, בת 88, ניצולת שואה ושורדת הטבח בבארי, שכלה בטבח את בנה ורבים מבני משפחתה חטופים בעזה. בימים אלה רות מובילה את הקמפיין הישראלי לרגל יום השואה הבינלאומי בארצות הברית. היא משווה בין הטבח בשבעה באוקטובר לשואה, ופניה מככבות על שלטי חוצות מול האו״ם ובטיימס סקוור (26.1.24, Ynet).

המלחמה האיומה, אשר הציבה את הזקנים בחזית, חשפה בפנינו דמויות של אנשים זקנים נחושים, אמיצים, ערכיים, מסורים, עוצמתיים ובעלי תושייה. בימים שחורים אלה, הגיבורים הזקנים שנגלים אלינו בתקשורת מעוררים השראה ומהווים עבור רבים מודל נחוץ לחיקוי. המתכון לעוגיות השוקולד צ׳יפס של רחל הפך לוויראלי. חולצות ותיקים עם איור וכיתוב של האמנית דנה ברלב: DON’T MESS WITH A KIBBUTZ GRANDMOTHER נותנים ביטוי להערצה הגוברת לדמותה של הסבתא הקיבוצניקית.

המלחמה חשפה חוסן, עוצמה מוסרית ויכולות אשר קיימים בשפע בקרב אנשים זקנים גם בעתות שגרה. אך ההתגייסות של אנשים זקנים מאוד, חלקם במצב סיעודי, למשימות משפחתיות ולאומיות מהמעלה הראשונה היא ייחודית, ומלמדת על הפוטנציאל העצום הגלום באוכלוסייה זו לתרום לחברה ולמלא בה תפקידים משמעותיים.

הבמה התקשורתית שמוענקת לאנשים זקנים בתקופה הנוכחית מעידה אולי על צורך גובר במנהיגות מהסוג שאותה מגלמים הגיבורים הזקנים. שרה ג׳קסון, בת 88, ניצולת שואה מקיבוץ סעד, הצילה את חייהם של שלושה צעירים שברחו מהטבח ברעים והסתתרו בממ״ד שלה. הצעירים מספרים ששרה השרתה עליהם ״אי של שפיות, אי של קצת אור, מכל הבלגן שהיה מסביב״, ״מעבר לפן הפיזי והאירוח וכל זה, היא גם נתנה איזושהי רוח גבית מנטלית. היה איזשהו חוסן נפשי שנתן לי מקום בטוח עם כל מה שקורה״ (26.1.24, N12). ישנם חוקרים הסבורים שהסיבה האבולוציונית לזקנה הארוכה הקיימת במין האנושי היא שלזקנים תפקיד חשוב בהישרדות השבט. החכמה והסיוע שמושיטים הזקנים מגדילה את סיכויי ההישרדות של הדור הצעיר. אנשים זקנים יכולים להעניק לצעירים פרספקטיבה היסטורית, הבנה שכוחות עוצמתיים מעצבים את זהותנו ואת חיינו, אך גם תזכורת לכך שתקופות רעות באות והולכות (קון, 1991). דב אליעז, בן 87 מקיבוץ ניר עוז, איבד את נכדו תומר, שנחטף ונרצח. בכתבה בעיתון דב מצולם רכוב על מכסחת דשא בקיבוץ החרב. ״באתי לתת כתף לחבר׳ה פה, להרים את הקיבוץ מחדש״, הוא אומר, ומהווה מופת של חוסן ותקומה (11.12.23, ynet).

בימים כתיקונם אנשים בזקנה המאוחרת וזקנים במצב סיעודי נתפסים כמי שנזקקים לסיוע ואינם מסוגלים לתת. התנאים הייחודיים שיצרה המלחמה פתחו בפני זקנים אלה מרחב לפעולה ולנראות. גודל השעה וגודל האסון דחפו את הזקנים למלא מרחב זה ולממש את יכולותיהם לטובת החברה. הלוואי והפוטנציאל אשר נחשף ובא לידי ביטוי כעת ימשיך להתממש גם בימי שגרה ושלום.