דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

ראיון בלעדי עם אלי בראל: המכרז לשירותי אשפוז סיעודי – מהפכה בהסדרת המערך הגריאטרי

ראיון בלעדי לדורות

דוחה הטענות לתמחור לא ריאלי של יום אשפוז גריאטרי. בתום המכרז, בעוד שנה, תהיה מציאות של תקינה אחידה ויחידה בכל הענף, לעומת 4 תקינות שונות עד להפעלתו. לדבריו, "ההצלחה של המכרז ידועה" ומוסד שמתנהל כראוי יכול להרוויח.

באוצר לא מנהלים התדיינות עם ספקים על תמחור שירותיהם. משרדי האוצר והבריאות תמימי דעים שהתעריף לסל הבסיסי ראוי ורווחי

 

24/01/2010

לאורך חודשים ארוכים כיסה דורות בהרחבה את המאבק של ענף הסיעוד הגריאטרי ברפורמת תעריפי האשפוז במסגרת מכרז הרשימה, שערכו משרדי הבריאות והאוצר לאספקת שירותי אשפוז סיעודי. עם הפעלת המכרז נקבע סל שירותים בסיסי בעבורו משלמת המדינה עבור "קוד" לאשפוז סיעודי מחיר אחיד לכל מוסדות ומחלקות הסיעוד הגריאטרי. התעריף האחיד החדש נמוך משמעותית, עבור מרבית בתי האבות ובעיקר המוסדות המלכ"רים, מהתעריף שהיה נהוג קודם להפעלת המכרז.

 

איגוד בתי אבות, איגוד הרפואה הגריאטרית, אשל, בעלים ומנהלים של מוסדות אשפוז, טוענים כי ככל ששיעור המאושפזים בתעריף ה"קודים" החדש יגדל, תגבר המצוקה הכלכלית של המוסדות עד כדי קריסת הענף, או לחילופין – תרד רמת השירות במוסדות באופן דרמטי. איגוד בתי אבות מנהל מאבק ציבורי ותקשורתי עיקש נגד מדיניות תעריפי האשפוז, במקביל למאבק משפטי, שאמור להיות מוכרע בשבועות הקרובים.

 

ביקשנו לשמוע את תגובת ה"רעים" במשרד האוצר לטענות נגד תעריפי האשפוז הסיעודי, ויצאנו לראיין את אלי בראל, מנהל תחום הבריאות באגף החשב הכללי במשרד האוצר. בראל, המשמש בתפקיד בשלוש השנים האחרונות, איש צעיר ונעים שיחה שהקדיש לנו שעה ארוכה וענה לשאלותינו באריכות, בסבלנות וגם התייחס בסובלנות ל"הצקות" שלנו.

 

 

וזה מתחיל במונולוג:

בראל: אני בתפקיד שלוש שנים ואני עושה את התפקיד באהבה רבה ומתוך תחושת שליחות. חשוב לי להגיד לך, שכשנכנסתי לתפקיד הזה היה חשוב לי להסדיר את הנושא הגריאטרי, ובהקדם. היו פערים מאד מאד גדולים ברמת השירות לקשיש בין המוסדות השונים. היו שלוש רמות תקינה שונות ובעצם היה מצב בו המדינה משלמת מחירים שונים בעבור קשיש עבור אותו שירות. רציתי להגיע למצב שיש רמה אחידה לכולם, שלא תהיה אפליה בין הקשישים. זה אחד הדברים החשובים שחלו בנושא ההסדרה של מערך האשפוז הגריאטרי. ואת זה אנשים לא יודעים ולא מבינים.

 

ולכן דחפתם למכרז?

בראל: לא. הארגונים השונים התנגדו לאורך שנים, באופן נמרץ, לרפורמה שהציע משרד הבריאות. משרד הבריאות בשלב מסוים ויתר ויצא ברפורמה חלקית, לפיה כל מוסד חדש יעבוד לפי תקינה חדשה וזה יצר תקינה נוספת על התקינות הקיימות בשוק. מאז שהרפורמה החדשה יצאה ועד להפעלת המכרז עברו חמש שנים, בהם הצטרפו מוסדות חדשים בתקינה חדשה ובתנאי תשלום ידועים. כשאני מדבר על תשלום אני רוצה להבהיר שאני מדבר על תשלום עבור הסל הבסיסי שמגדיר תנאי סף.

 

כשאני נכנסתי לתפקיד כבר היה בעצם מכרז הפיילוט בפתח תקווה, כאשר היה ניסיון על ידי המוסדות לשבש הליך מכרזי של מדינת ישראל. כשהלכנו למכרז הכלל ארצי עשינו שינויים מהותיים. הלכנו לקראת המוסדות ולקראת הזקן הסיעודי, והראייה שלנו היא קודם כל מה טוב לזקן. העקרונות שלנו היו: רמת שירותים אחת אחידה, אנחנו בודקים מה המחיר הרצוי בשוק ואנחנו קובעים אותו.

 

המחיר נקבע כך –

1. היה התעריף של הרפורמה של 2003.

2. היה לנו את מכרז הפיילוט בו הציעו מוסדות בהתנדבות מחיר נמוך מהמחיר שנקבע במכרז הכלל ארצי.

3. היה לנו תמחיר בלתי תלוי, חיצוני, שהיה נמוך יותר ממה שנקבע במכרז הרשימה.

4. היו לנו תחשיבים של משרד הבריאות.

על בסיס כל אלה קבענו את התעריף.

ההצלחה של המכרז ידועה. אנחנו כיום עם מעל 255 מוסדות שהצטרפו למכרז. אנחנו מעל שנתיים עובדים במסגרת המכרז. בניגוד לכל הציפיות וההצהרות שצפויה קטסטרופה והמוסדות יקרסו תוך חצי שנה, אנחנו ממשיכים לעבוד בהליך רגיל של המוסדות ולא רואים כאן קטסטרופות. להיפך,אנחנו רואים שיפור התנאים באופן מהותי.

 

וחשוב לי לציין - ערב המכרז לא היו כמעט פיקוח ובקרה. היו מוסדות שלא הייתה בהם ביקורת 3 ו 4 שנים. היו 8 מפקחים ברמה הארצית ולמעשה, עם המכרז, הוספנו 42 מפקחים. זאת מהפכה אמיתית. כשאתה קונה שירות, אם אתה לא יודע לבדוק את אם אתה מקבל את השירות שאתה קונה ולפקח עליו, אז אין לזה כל משמעות, ולא משנה באיזה מחיר אתה קונה את השירות.

 

 

בניגוד לכל הציפיות וההצהרות שצפויה קטסטרופה והמוסדות יקרסו תוך חצי שנה, אנחנו ממשיכים לעבוד בהליך רגיל של המוסדות ולא רואים כאן קטסטרופות. להיפך, אנחנו רואים שיפור התנאים באופן מהותי

 

 

יש הרבה טענות כלפי הבקרות, אבל זה לא כלפיך, זה לא המקצוע שלך.

בראל: אבל המקצוע שלי שהתמורה שהמדינה מצפה לקבל תתקבל. אני צריך לוודא שהשירות שאני קונה לקשישים הוא השירות הטוב ביותר.

 

אין ברירה לרוני עוזרי ולעמיתיו אלא להיכנס למכרז גם אם במחיר הפסדי, לטענתם, כי אחרת הם יתרוקנו ויתמוטטו. אתם מונבסון שקובעים את המחיר. אתם הלקוח הגדול ביותר של הענף הזה ואתם לא נותנים אפשרות להתדיין אתכם על המחיר - כזה ראה וקדש.

בראל: אני רוצה להגיד לך משהו חשוב בנושא הזה. אנחנו ערכנו למעשה מעין שימוע למוסדות וערכנו כנס ספקים. המוסדות ידעו על ההליך הזה הרבה זמן. המוסדות אף פעם לא הגישו לוועדת המכרזים תחשיב שלהם שנבדוק אותו. הטענות שלהם הם טענות סרק, שמנסים לטרפד מהלך ולא לקדם מהלך. מדינה לא מחפשת לעשוק את הספקים שלה, לא מעוניינת שהספקים שלה יפסידו. להיפך, אני מעוניין שהספקים ירוויחו, אבל שהרווח יהיה מדיד ובעצם, שעיקר ההתקשרות שלנו ילך לטובת המטופל. זה התפקיד שלי כרגולטור, כמדינה.

 

 

אני, אלי בראל, לא קיבלתי מעולם בישיבה איתם )איגוד בתי אבות( תמחיר. מעולם. התמחיר היחיד שקיבלתי היה של דוד בועז בבית המשפט

 

 

אבל אתה כקונה שירותים וכחשב באוצר, אתה יודע מה עלויות כוח אדם. אתה יודע שהברוטו של אחות אחראית עם משמרות לילה בבית חולים גריאטרי ממשלתי הוא 4≤ אלף שקלים לחודש, ואתה מתחשב שכר אחיות במוסדות הגריאטריים לפי 8-12 אלף שח לחודש. אז, כאזרח, אני שואל - מה קורה פה?

בראל: יש לך איזה אינטרס בצד של..

 

לא, ממש לא, רק מבקש להבין. ואתה מודע גם למחסור בכוח אדם..

בראל: הלכנו בעניין הזה בצורה מאד מקלה. יש בתי אבות פרטיים שמשלמים לעובדים פחות ממה שהמדינה מעוניינת. אנחנו עשינו תחשיבים על בסיס משוקלל שכולל גם מוסדות ציבוריים. אותו דבר לגבי הוותק, אבל לא רוצה להיכנס לתמחיר - העניין עומד ונדון בבית המשפט.. אני לא מצליח להבין למה אנשים חושבים שכל המטרה שלנו באוצר שאנשים יפסידו כסף.

 

הטענה שלהם שהמטרה שלכם היא לחסוך - לקבל יותר ולשלם פחות.

בראל: אני לא מבין את הטענה. אני לא מבין על מה היא נאחזת. אין כאן עניין של חסכון. בוא נגיד שיש לנו עודף תקציבי - אנחנו מגבירים את רמת השירות שאנחנו מבקשים. אנחנו לא לוקחים כסף שנחסך מהזקן ומעבירים למקום אחר.

 

אלי, אני לא כלכלן, אני רוצה להאמין ביושרך, במקצועיותך - אבל אני קורא את הדוחות של דוד בועז ושל דרבסי, כלכלנים עם מוניטין אישי ומקצועי, ושניהם מצביעים על פער של 15-20 אחוז בין התעריף שקבעתם לעלויות הריאליות. אז תסביר לי...

בראל: לגבי הדוח של דוד בועז הגשנו חוות דעת לבית המשפט ואני לא ארחיב כאן. אנחנו במדינה בדקנו לעומק והתחשיבים שנעשו הם תחשיבים שמאפשרים פעילות רווחית למוסדות שמתנהלים כראוי . יכול להיות שמוסדות נותנים שירותים יותר ממה שהמדינה דורשת ואולי בגלל זה הם לא מצליחים להיות מאוזנים. ישבתי עם גוף שמפעיל 20 מוסדות ורק שניים מהם בעייתיים. כלומר, זו בעיה ניהולית ולא בעיה של תמחיר. יכול להיות שאנשים מעוניינים ביותר רווחים. תמיד יש מתח בין רוכש שירותים לבין הספק. אנחנו כמדינה לא יכולים להרשות לעצמנו לתמחר באופן שיהיה הפסדי. זה ההבדל בינינו לבין רוכש מהמגזר הפרטי. אנחנו כמדינה חייבים לוודא שהמחיר הוא מחיר שמאפשר פעילות ללא הפסד.

 

אז למה אתה לא מעמיד לבקרה את התמחור שלך.לבחון האם הכנסת את כל המרכיבים של ההוצאה? אתה יכול לנתח את ולמצוא שגיאות בדוח של בועז, אבל אתה לא נוהג בשקיפות ומעמיד את התמחור שלך לניתוח.

בראל: כל השירותים שהמדינה דרשה - מתומחרים. אין שירות אחד שאינו מתומחר. יתרה מזאת, אם משרד הבריאות ירצה מחר להוסיף דרישות חדשות אנחנו עומדים על זה שתהיה תוספת תקציב. לא יהיה מצב שתוספת שירות תהיה על חשבון נותן השירותים. לדעתי, זה אחד מהמקרים היפים שהמדינה עשתה עבודת מטה מסודרת והגישה המלצה סופית של הוועדה לאחר עבודת עומק.

 

כולם חושבים שהתעריף לא ריאלי. ראש אגף גריאטריה מקבל את התעריף הבסיסי, אבל חושב שיש להעלות באפן משמעותי את התעריף על הבונוסים.

בראל: לא. ראש אגף גריאטריה אומר שלדעתו התעריף לסל הבסיסי אין איתו כל בעיה, הוא תעריף שמאפשר רווח. אז למה באים תוקפים את המדינה ולא את המוסדות?

 

 

המשך הראיון ותגובת חבר הנהלת א.ב.א בגיליון 121 של מגזין דורות

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים