דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

מאמר מערכת גיליון 115: סימני שאלה

14/05/2009

 

האם יש הצדקה עניינית, כלכלית, מקצועית, או לאומית לקיומו של בית סיעודי לכל קהילת זקנים המונה עד 200 איש בלבד?

האם יש הצדקה לקיומם של בתים סיעודיים במרחק של מאות מטרים אחד מהשני, בכל יישוב שמספר תושביו אינו עולה על מאות אחדות?

האם יש הצדקה, שבזכות לוקאל פטריוטיזם וכוח פוליטי, ישלם עם ישראל את התשתיות וההטבות של מגזרים מסוימים באוכלוסייה לבית סיעודי של כ-20 זקנים, באמצעות ממשלת ישראל, ועידת התביעות, ביטוח לאומי, ואחרים?

הכיצד פזורים בישראל עשרות בתים סיעודיים בקיבוצים ומעט מאד במושבים?

בצפון הארץ נבנו, בשעתו, לטובת תושבי הפריפריה ובהם הקיבוצים, מרכזים גריאטריים אזוריים איכותיים, המנוהלים על ידי נציגי הישובים באזור. מדוע לאפשר, באמצעות תמיכות ציבוריות, את קיומם של בתים סיעודיים קטנים המתחרים במרכזים האזוריים וגורמים לשקיעתם?

האם יש הצדקה עניינית, מקצועית, כלכלית, או לאומית להסיע זקן סיעודי עשרות קילומטר ביום למרכז היום האזורי, ולא למרכז היום הסמוך למקום מגוריו הנמצא ברשות מוניציפאלית אחרת?

האם יש הצדקה עניינית, מקצועית, אתית, או ציבורית, שגוף ציבורי או משרד ממשלתי יתנהל בחוסר שקיפות?

מדוע גופים פרטיים ומסחריים למטרות רווח מתיימרים להיות דובריהם של החלש והמסכן בחברה? האם אין די בטיעונים כלכליים וענייניים?

האם יש תשובות ראויות?

קריאה מהנה

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים