מבט אישי: "בא לגן" - למה ומדוע

חברוּת ב"בא-לגן" משמשת גב לחבריה ומקנה תחושת שייכות ושותפות בעשייה. אווירת ה"חבר'ה" וה"שכונה" של פעם חזרו לחייהם ו"שריקת וואטס-אפ" אחת מפגישה אותם בגינה

ענר אטר

אזרח ותיק יוזם "בא-לגן" – מפגשים חברתיים בגינה ציבורית  של קהילת אזרחים ותיקים עצמאית

המיזם החברתי "בא-לגן" פועל בגינת דובנוב בתל-אביב כשנתיים.

מדי בוקר, בימים א'-ה', נפגשים חבריו למפגש רעים המלווה לרוב בתכנים – הרצאות, מצגות, סיפורים אישיים, יוגה, טיולים ומשחקים.

עשרות אזרחים בודדים, שגרים בשכנות ובסמיכות לגינה שכונתית ולא הכירו זה את זו קודם לכן, נפגשים וזוכים לחברה. הם הפכו ל"חברותא" שעזרה הדדית אינה זרה בה. מאנשים בודדים הפכו לחבורה שחוגגת יחד חגים ומקבלת יחד את השבת. נוצרים קשרים בין-אישיים וחברים מזמינים איש את רעהו או רעותו לבתיהם בשעות הערב. 

ה"חברותא" שנוצרה ב"בא-לגן" מהווה תחליף למסגרות חברתיות קודמות שהתרופפו ונעלמו - משפחה לאחר שהילדים עזבו את הבית, חברוּיות מתנועת הנוער והצבא, בן/בת זוג שנותר/ה לבד. כן, זה נשמע איום, אך כמחציתנו נחשף לבדידות עם פטירת בן או בת זוגנו.

מפגשי ה"בא-לגן" מקלים מאוד על בדידות חבריו. הם מספקים כתף חמה ואוזן קשבת למי שאין לו עם מי לחלוק את בדידותו. חברוּת ב"בא-לגן" משמשת גב לחבריה ומקנה תחושת שייכות ושותפות בעשייה. אווירת ה"חבר'ה" וה"שכונה" של פעם חזרו לחייהם ו"שריקת ווטצאפ" אחת מפגישה אותם בגינה.

הרשויות המקומיות מציעות פתרונות רבים וטובים להפגת בדידות תושביהם. כל אלה נובעים מלב אוהב ורצון טוב ושקולים ל"דגים" הניתנים לאדם רעב.

הפתרון המוצע על ידי ה"בא-לגן" להפגת בדידות חבריו – אינו שקול לדג אלא ל"חכה" הניתנת לאדם הבודד כדי שידאג לעצמו וביחד עם ה"חברותא" אליה הוא משתייך יזום, ירים, וישקם את עצמו.

עלויות התפעול וההקמה של ה"בא-לגן" זניחות בהשוואה לכל חלופה אחרת המוצעת להפגת הבדידות. (ה"בא-לגן" אינו כרוך במבנה ובצוות תפעול). תועלתו של ה"בא-לגן" עצומה ויישומו מידי.

רשות מקומית מחויבת לתושביה הוותיקים, ואם ברצונה להנעים את זִקנתם עליה להציב את ה"בא-לגן" בחזית הפתרונות לבדידותם.

 ארבעה "בא-לגן" חדשים נובטים לאחרונה, שלושה בתל-אביב ואחד בגבעתיים, ומעידים על ישימותם המיידית והקלה. אל לה לרשות מקומית להסתפק רק בלחפש את ה"משוגע לדבר", עליה לבחור באנשי המקצוע שיתניעו "בא-לגן" בגינה שכונתית, בתקווה שבפרק זמן קצר יימצא גרעין עצמאי, שניים-שלושה מחבריו  שימשיכו לתפעלו עצמאית.