חיבורים בינלאומיים בעולם הזיקנה: רשמים מכנס AJAS באטלנטה

נחי כץ

מנכ"ל "קדם - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל", המאגד דיורים מוגנים, בתי אבות ומוסדות סיעוד 

"דמיינו מקום אחד שמרכז את כל השירותים שאדם מבוגר זקוק להם - החל מטיפול רפואי, דרך שירותים חברתיים ועד לליווי אישי בהתמודדות עם בירוקרטיה. והכל במימון ממשלתי מלא", אני מספר לעמיתיי הישראלים בהתרגשות בזמן שאנחנו יוצאים מסיור במרכז PACE באטלנטה. "זה בדיוק מה שישראל צריכה."

באווירה של התחדשות מקצועית, הגענו לכנס השנתי של איגוד AJAS - ארגון הגג של שירותי הזיקנה היהודיים בארצות הברית, בהזמנתו. בשמי אפריל נעימים של ג'ורג'יה, משלחת ישראלית קטנה ומגובשת מ"קדם": אני, נטעלי בן מנהלת הבית הספרדי בחיפה, ישראל עדן מנהל בית האבות באשדוד, ובונט חלמייזר מנהלת בית הלפרין באשקלון, , באנו לראות מקרוב את העתיד של תחום הזיקנה.

"אתם לא לבד"

"רצינו להראות לכם שאתם לא לבד," אומרת לנו רות כץ, מנכ"לית AJAS, בארוחת ערב חגיגית. רק לפני שנה ביקרה כץ בישראל עם משלחת מהארגון, כשהביאו תרומות ותמיכה לבתי אבות בדרום הארץ בתקופת הלחימה. "שיתוף הידע והניסיון בין המוסדות שלנו הוא חיוני לקידום איכות החיים של הקשישים בקהילות היהודיות בכל העולם", אומרת כץ.

במשך ארבעה ימים אינטנסיביים, צללנו לעולם של ידע מקצועי - הרצאות בגרונטולוגיה, פאנלים על ניהול מוסדות לגיל השלישי, רגולציה אמריקאית ודיונים מרתקים על הקשר בין מסורת יהודית לטיפול בזקנים. אך האינטראקציה הבלתי אמצעית עם עמיתים מכל רחבי ארה"ב הייתה אולי הערך המוסף הגדול ביותר.

הביתה הבאנו חדשנות ישראלית

"זה מדהים לראות כמה התעניינות יש בטכנולוגיה הישראלית," אומרת נטעלי בחיוך גאה, כשאנחנו עומדים באירוע הסטרטאפים. יזמים ישראלים מציגים פיתוחים פורצי דרך בתחום הזיקנה - ממערכות ניטור חכמות ועד פלטפורמות תקשורת ייעודיות. מנהלים אמריקאיים מתגודדים סביב הדוכנים, כרטיסי ביקור מוחלפים במהירות, ושיתופי פעולה פוטנציאליים נרקמים אל מול עינינו באווירת גאווה ציונית.  במקביל, נחשפנו לתופעה מעוררת מחשבה של סטרטאפים ישראליים שפועלים בהצלחה בעולם, אך נמנעים מלתת שירותים בישראל בגלל קשיי רגולציה.

כשבית אבות הופך למרכז קהילתי

אחד משיאי הכנס היה ביקור ב Jewish Home Life  באטלנטה. "מה שאתם רואים כאן הוא לא רק בית אבות, אלא מרכז קהילתי אמיתי," מסביר לנו ג'ף, המנכ"ל, בזמן שאנחנו צועדים במסדרונות המוארים. הסביבה הפיזית מעוצבת בטוב טעם, מרגישה פחות מוסדית ויותר ביתית עם מזרקה בחצר וגינות מוריקות. במטבח, השף מדגים כיצד מנות מהמסורת היהודית משולבות בתפריט והופכות לנקודת חיבור תרבותית וחברתית בין הדיירים.

"אוכל הוא לא רק תזונה, אלא זיכרון, זהות ושייכות," הוא מסביר בזמן שמגיש לנו עוגת גזר אוורירית ממתכון מיוחד לפסח. "כשמישהו מריח את הצימעס שסבתו הייתה מכינה, זה מחזיר אותו הביתה, גם אם 'הבית' הוא זיכרון מלפני 70 שנה."

המודל שיכול לשנות את מערך השירותים לזקנים בישראל

פרויקט PACE (Program of All-inclusive Care for the Elderly) היה ללא ספק הגילוי המשמעותי ביותר עבורי בכנס. המודל האמריקאי הזה מציע פתרון מקיף לאחת הבעיות המורכבות ביותר בטיפול בזקנים - פיצול השירותים והבירוקרטיה המסובכת.

במרכז PACE שביקרנו, זקנים מקבלים את כל מה שהם צריכים בקהילה במקום אחד: טיפול רפואי, שירותים סוציאליים, פעילות חברתית, תמיכה נפשית וריכוז ההתנהלות הבירוקרטית מול כלל הרשויות. הכל במימון ממשלתי וללא תשלום נוסף מצד הקשיש או משפחתו.

"הפחתנו את שיעור האשפוזים ב-30 אחוז," מספרת לנו המנהלת המקומית בגאווה. "אנשים מעדיפים להזדקן בקהילה, והמודל שלנו מאפשר להם לעשות זאת בכבוד ובביטחון."

בשיחות בינינו לבין עצמנו, אנו מדמיינים איך מודל דומה יכול להשתלב במערכת הישראלית, במיוחד נוכח האתגרים הדמוגרפיים, עשרות היחידות הממשלתיות והעלייה המתמדת בתוחלת החיים בישראל.

מבט לעתיד

בטיסה חזרה לישראל, אני ממלא דפים בפנקס הרשימות שלי. רעיונות, תובנות ותכניות עתידיות צצים בזה אחר זה. המפגש עם עמיתים אמריקאים העניק לנו לא רק ידע מקצועי, אלא גם השראה ותחושת שליחות מחודשת.

"מה שלמדנו כאן צריך להגיע גם לישראל," אני חושב לעצמי, כשאני משרטט תכנית לסדרת מפגשים מקצועיים שנערוך בארץ כדי לשתף את הקהילה המקצועית בתובנות מהכנס.

הקשר שנרקם בין "קדם" לבין AJAS אינו רק סמלי, אלא מהווה גשר מעשי להעברת ידע והשראה בין שתי קהילות מקצועיות המחויבות לאותה מטרה - שיפור איכות חייהם של הזקנים. ואם יש דבר אחד שלמדתי מהכנס הזה, הוא שלמרות המרחק הגיאוגרפי והתרבותי, האתגרים שלנו דומים - וכך גם הפתרונות.

עוד שיתופי פעולה רבים צפויים לנו.