top of page
  • תמונת הסופר/תמערכת דורות

מחשבים מסלול מחדש: המשבר כהזדמנות לשינוי שיטת ההפעלה של מרכזי היום

מצב המלחמה המתמשך העמיק את הפגיעה הכלכלית בעמותות למען הזקן. עתה נדרשת חשיבה מחדש על מעמדן, ולשקול מיידית אפשרויות חדשות שיבטיחו את עצמאותם הכלכלית של מרכזי היום


שמואל (סמי) קידר

מנכ"ל איגוד הל"ב - העמותות לזקן בישראל


שלוש השנים האחרונות עומדות בסימן משברים עולמיים ומקומיים להם השלכות מרחיקות לכת על תפקוד ארגונים בכלל ושל מרכזי היום בפרט. תחילה היה זה משבר הקורונה העולמי ששיתק מערכות שלמות, הביא לטלטלה בתחומי חיים שונים וגרם לערעור היציבות הכלכלית והפיננסית של ארגונים במגזר העסקי ובמגזר הארגונים ללא כוונת רווח. אנחנו זוכרים היטב כיצד נפגעו מרכזי היום, עבודתם השתבשה ולקוחותיהם הדירו עצמם מפעילויות המרכז. היעדרות הלקוחות הזקנים בגין המגפה גרמה לפגיעה בהכנסות המרכזים שתקציבם מתבסס על תשלומי גמלת הסיעוד של הלקוחות הזקנים.


המענה החלקי של שיפוי המרכזים (שאיגוד הל”ב פעל רבות להשיגו) בתקופת המשבר עזר להם לצוף על המים אך לא לאורך זמן. בתום תקופת השיפוי חזר המצב לקדמותו והדיונים על שינוי התעריפים והקצאת תוספת תקציבית למרכזים לא הניבו עד כה תוצאות. אי התאמת התעריפים והעדר תמיכה ממשלתית מקשים על פעילות המרכזים ובמיוחד על פיתוח תוכניות ומיזמים חדשים המותאמים לצרכי הזקנים. מצב זה חייב את מרכזי היום להגיש תביעה נגד משרדי הרווחה והעבודה ואף להשבית את מרכזי היום ליומיים.


עוד לא סיימנו להתגבר על משבר הקורונה ופרצה המלחמה העקובה מדם אשר את סיומה קשה לצפות. בינתיים מרכזי יום רבים, במיוחד אלה ביישובי עוטף עזה, יישובי הדרום והצפון, נקלעו שוב למצב משברי כאשר הם נדרשים לתת מענים שבעבר לא נדרשו אליהם. תזרים ההכנסות שלהם נפגע, רבים מהם חווים קשיי נזילות ועמידה בתשלומים לספקים. שוב הם נדרשים לצוף מעל המים בתקווה שהמדינה תתעשת ומשרדי הממשלה הרלוונטיים יתגייסו לטובתם. לצערנו זה לא המצב. משרדי הממשלה מגיבים באיטיות ולמרות ההצהרות על חשיבות הטיפול באוכלוסיית הזקנים מימוש ההבטחות מתנהל באיטיות אם בכלל מתממש. מרכזי היום שלכאורה מתואמים על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי והשלטון המקומי מוצאים את עצמם שוב ללא כתובת ברורה אחת הלוקחת על עצמה את האחריות לחיזוק מעמד המרכזים ושל איתנותם הכלכלית והפיננסית.


כל אלה מעלים מחשבות על הצורך בחשיבה מחדש על מעמד ומצב העמותות למען הזקן המפעילות את מרכזי היום לצד שירותים רבים אחרים שהן מספקות. החשיבה מחדש צריכה להתייחס למספר אפשרויות שיביאו לעצמאות הכלכלית של המרכזים.


שילוב מועדוני מופת בפעילות של מרכזי היום, דבר שניתן למימושו מייד ללא בירוקרטיה ארוכה ומסורבלת. הצעה זו נדונה כבר בעבר והיא אקטואלית היום אף יותר. מועדוני מופת הם גורם מתחרה על הלקוחות הקיימים והפוטנציאלים של מרכזי היום, ואכן אנו עדים לזליגת זקנים מהמרכזים למועדוני מופת. דווקא בשעה גורלית זו לעם ישראל ולצורך בהפניית משאבים גדולים למאמץ המלחמתי ולשיקום האוכלוסיות והישובים שנפגעו, יש מקום לאיגום המשאבים, לניצולם היעיל, ולא פיצולם בין הארגונים. השילוב ימנע כפילויות בין אוכלוסיות ותוכניות, יאפשר ניצול טוב יותר של ההון האנושי, יאפשר פיתוח תוכניות חדשות לצרכי הלקוחות, שיווק אגרסיבי יותר של המרכזים, הגדלת אוכלוסיית הלקוחות וגיוס משאבים ממקורות שונים במגזר העסקי ומקרנות פילנתרופיות.


הקמת תאגיד עירוני - מימוש אפשרות זו הוא שינוי משמעותי, חוקי, ארגוני, מבני וכלכלי במבנה העמותות והפיכתן לתאגידים עירוניים או תאגיד חלקי שלרשות תהיה שליטה של 49%, התאגיד שיספק את השירותים לזקנים יהיה בשליטת הרשות המוניציפלית, בבעלות מלאה או חלקית, וינוהל על ידי נציגי ציבור. התאגיד מאפשר לרשות המקומית לבצע חלק מתפקידיה והשירותים שהיא מספקת לתושבים באמצעות גוף עצמאי המוסמך לקבוע מדיניות בתחומי העיסוק והמטרות של התאגיד. תאגיד עירוני יכול להתקיים כחברה, חברה לתועלת הציבור או עמותה. התאגיד נועד לשמש כלי בידי הרשות המקומית לביצוע המשימות המוטלות עליה והוא משמש כזרוע הארוכה של הרשות לאספקת השירותים שהרשות המקומית מחוייבת בה. תאגידים עירוניים נמצאים בתחומי שירות שונים כמו אספקת מים ושירותים נוספים. שינוי הסטטוס של העמותות למען הזקן והפיכתן לתאגידים עירוניים יכול להוות ערובה להבטחת האיתנות הכלכלית והפיננסית שלהם בהיותם חלק מהשירותים הרבים שהרשויות המקומיות מחוייבות באספקתן לתושבים שלהם.


לסיכום, שילוב מועדוני מופת עם מרכזי היום ניתנת למימוש מיידי ללא בירוקרטיות ארוכות ומסורבלות. מבחינה זו וניתן ליישם את השילוב בטווח הזמן הקצר, אם קובעי המדיניות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים יגלו גמישות ופתיחות מחשבתית המכירה ביתרונות השילוב שיכול לחזק את שני הארגונים.

הקמת תאגיד עירוני, למרות היתרונות שיש בה, כרוכה בתהליכים ארוכים יותר שעיקרם הכרת הצורך בהקמת התאגיד העירוני, שינויי חקיקה, הקמת המבנה הארגוני, שילוב התאגיד במארג השירותים העירוניים, קביעת גופי המשילות של התאגיד וסוגיות נוספות הקשורות לתיפעולו.


מאמר זה נכתב מתוך הדאגה לעתיד מרכזי היום המהווים את אחד העוגנים הקהילתיים החשובים ביותר המספקים שירותים איכותיים לאוכלוסיית הזקנים. על קובעי המדיניות ברמת הממשל המרכזי והמקומי לשקול היטב את האפשרויות השונות. עליהם לפעול מיד וללא היסוס וגרירת רגליים למיצוב מעמד המרכזים לטובת איכות חייהם ורווחתם האישית של אותם זקנים שהרשויות מצהירות שהם בראש דאגותיהם.


Kommentare


bottom of page