top of page
  • תמונת הסופר/תמערכת דורות

סיוע משפטי לבני האוכלוסייה מבוגרת במצבי חירום

השילוב בין משפט ובין רווחה ובין טיפול מאפשר לקדם ביעילות מעטפת חדשה של שירותים, תחת כל המעגלים שנסדקו. השירות הציבורי נרתם לשם כך, ומעניק סיוע משפטי בצמתים רבים של קבלת החלטות ובירור זכויות


ד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך

ממונה ארצית – זיקנה וכשרות משפטית, הנהלת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, מרצה (מן החוץ) במחלקה למדעי חברה ובריאות, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת בר-אילן

 

חירום ומלחמה מציבים אתגרים ייחודיים בפני אוכלוסייה מבוגרת - בייחוד במצבים של תלות, על רקע מוגבלות פיזית או קוגניטיבית כשישנן, או במצבים משפחתיים מורכבים. קושי קיים עלול להחמיר על רקע שינוי חד בהרגלים וניתוק מסביבה ומשירותים מוכרים בשל מצב החירום. למשפט יש חלק משמעותי בעיצוב מחדש של שגרת החירום של האדם בזיקנתו, בין אם במיצוי זכויות חדשות, ובין אם בשמירה ובארגון זכויות ומשאבים קיימים.


השילוב בין משפט ובין רווחה ובין טיפול מאפשר לקדם ביעילות מעטפת חדשה של שירותים, תחת כל המעגלים שנסדקו. השירות הציבורי נרתם לשם כך, ומעניק סיוע משפטי בצמתים רבים של קבלת החלטות ובירור זכויות, כפי שיתואר בהמשך.  


מצבי חירום עלולים לזמן, בנוסף לגריעת הטיפול והמענים הקבועים, גם סיכונים כלכליים ייחודיים לתקופה. ניצול כספי של אנשים אפשרי יותר במצב מבלבל; אנשים התוודעו בעת הזו לאירועים כל-כך קשים, עד כדי שטלפון המבשר על "פריצת חשבונם" ובקשה שקרית למסירת פרטי החשבון ל"הגנתו", עלולים להישמע סבירים מתמיד. ואמנם, שמענו לאחרונה על שורת מקרים של ניצול ציני של מצב החירום, תוך התחזות לאנשי בטחון וניצול כספי של אנשים מבוגרים ברגעים של חולשה.


גם אתגרים משפחתיים בעקבות המצב עלולים לזמן התמודדויות קשות לאוכלוסייה מבוגרת. הימצאות ממושכת עם בן משפחה פוגע, למשל, עלול להביא לסכנות חמורות לפגיעה באדם בביתו או בדיור הזמני אליו פונו יחד. פגיעה כלכלית אצל אחד הילדים בשל המצב, כשלא עבד תקופה ממושכת, עלולה להביא ללחץ מוגבר על ההורה ל"תמיכה" כלכלית תובענית.


גם הפעלה של ייפוי כח מתמשך, שנחתם טרם מצב החירום, ואינו לוקח בחשבון שינוי נסיבות, נניח סביב אובדן של בן משפחה, צריך להיעשות בזהירות כדי למנוע שימוש, שלא כפי שרצה ההורה המבוגר

במצבים הקשים של אובדן בן משפחה מטפל, עלול להיווצר מתח בין ילדים של הורה מבוגר, ומתח כואב בין הילדים לבין ההורה. אחד מהם יפעל במהירות לניהול הכספים והרכוש בעת המשבר, והאחים יגלו שבחוסר ערנותם נעשו פעולות שהם יראו כ"מזיקות". חתימה מהירה על ייפוי-כח כדי להסתייע בבן משפחה אחר, אחרי אובדן המטפל העיקרי, עלולה לתת מרחב לפעולות שלא תוכננו ולא נשקלו על-ידי ההורה המבוגר בכובד ראש. גם הפעלה של ייפוי כח מתמשך, שנחתם טרם מצב החירום, ואינו לוקח בחשבון שינוי נסיבות, נניח סביב אובדן של בן משפחה, צריך להיעשות בזהירות כדי למנוע שימוש, שלא כפי שרצה ההורה המבוגר. גם שאלות של קבלת טיפול רפואי, מתן הסכמה מדעת, פרוצדורה משפטית לשאיבת זרע מבן שנפטר וסוגיות רבות נוספות - יכולים כולם לקבל מענים מיטיבים ושמרי זכויות באמצעות ייצוג משפטי הולם.       


שלוש קבוצות של אוכלוסיות בזיקנה מחייבות התאמות משפטיות ייחודיות בעת הזו: קבוצת נפגעי איבה (באופן ישיר או עקיף, בגוף ובנפש); מפונים שנעקרו מבתיהם ומהרגלי חייהם לסביבה חדשה ולאורח חיים לא מוכר; ואנשים בזיקנתם, שמתמודדים עם שגרת החיים שהופרה ועם מצבים מסוכנים. האתגרים המשפטיים שונים בין הקבוצות; סל הזכויות המשפטיות משתנה ביניהן, וגם קבוצת נותני השירות שונה. בעוד משפחות שכולות של כוחות הביטחון מלווים על-ידי אגף משפחות במשרד הביטחון, משפחות נפגעי פעולות איבה נתמכים בעיקר על-ידי הביטוח הלאומי והמפונים מבתיהם מסתייעים במשרד הרווחה והבטחון החברתי.


המפונים מבתיהם זכאים לסל שירותים ומענקים מסוים, ואילו נפגעי האיבה, אזרחיים וצבאיים, לסל נוסף של זכויות. עולה שאלה לגבי אנשים זקנים ואנשים עם מוגבלות, חלקם בודדים, במצבי חירום שנותרו בבתיהם עם סל שירותים שנשחק במצב מאתגר, בבית שהפך למקום "מסוכן". על כתפי שירותי הרווחה תפקיד מורכב בליווי, איתור ומענה לקבוצות אלה.


לכל המצבים משותף הצורך לוודא זמינות של שירותי בריאות, רווחה וגישה לכספים, צמצום מצבי סיכון ומניעת פגיעה מכל סוג, קשרים משפחתיים וחברתיים ותקשורת בטוחה עם הסביבה, ולרוב יש משקל גם להיבטים שונים של תכנון משפטי. בכל המצבים יש צורך לברר אם ישנן זכויות שמגיעות על רקע המצב, ונדרשת אוריינות דיגיטלית לכניסה לאתרים כמו אתר ההזדהות הממשלתית. הסיוע המשפטי הממשלתי במשרד המשפטים יכול לתת מענה למצבים רבים כגון אלה, באמצעות עורכי דין בשורה ארוכה של תחומי התמחות.


לאנשי המקצוע ולמתנדבים הרבים, נציע לבחון עשר שאלות עיקריות, כל אחת רלוונטית להערכת אפשרות להתערבות משפטית מקצועית בשירות הציבורי לסיוע לאוכלוסייה מבוגרת בחירום:

1. האם ישנו חסם לשימוש חופשי בכספים?

2. האם ישנו מצב משפחתי הגורם להפעלת לחץ משמעותי?

3. האם יש מטפל עיקרי (כשנחוץ)? והאם הוא זמין לטיפול בעניינים?

4. האם נגרע מהאדם שירות משמעותי בשל החירום?

5. האם לאדם יש גורם תומך או מלווה בשגרה החדשה? האם הוא מעוניין בתמיכה? 

6. האם ישנו עניין משפטי שאינו מטופל? כמו חוב או חוזה או היבטים של תכנון משפטי

7. האם יש גורם סיכון משמעותי שמחייב עזרה?

8. האם רכושו של האדם מנוהל כרצונו?

9. האם האדם מיצה זכויות סביב אירוע החירום?

10. האם האדם בסביבה בטוחה? (הן בסביבת המגורים והם בסביבה החברתית/משפחתית) והאם יש לאדם אמצעים נוחים לתקשורת עם הסביבה?


בכל אחד ממצבים אלה, המשקפים סכנה שכיחה במצבי חירום ובשבירת שגרה, ניתן לבחון מענה משפטי, שהוא לא אחת משולב במענה סוציאלי. השירותים כרוכים אלה באלה ומניבים יחד הצלחות. המשפט הוא כלי למיצוי זכויות, להרחקת פוגעים ואף להסדרת מערכות יחסים במשפחות במצבים מורכבים. המשפט הוא גם כלי לניהול רכוש ולתכנון עתידי של זכויות. השימוש במשפט צריך להיעשות באופן מושכל ומתוך הכרות עם דיסציפלינת הזיקנה, והתמחות בתחום משפטי זה. ניהול המשפט צריך להיות רגיש להשלכות של מצב החירום על האדם, למורכבות הייחודית באותה משפחה ולמגבלות החלות בזמן חירום על פנייה לערכאות. משפט רגיש למצב ולהקשר האישי של כל אדם הוא אמצעי יעיל להסדרת מענים למצוקות שונות בשגרה וכן לאתגרים המאפיינים מצבי חירום.


בסיוע המשפטי במשרד המשפטים פועל מערך זיקנה וכשרות משפטית, הכולל צוות עורכי דין בכל רחבי הארץ שהתמחותו ייצוג אנשים עם מוגבלות ואנשים בזיקנה במצבים מאתגרים (שינוי קוגניטיבי, קושי בהתנהלות, תלות, ניצול, סכסוכים במשפחה, ועוד). עורכי הדין זמינים למענים משפטיים נרחבים לזכאי הסיוע המשפטי, ובהם ניצולי שואה, אנשים שנתונים לתלות או ניצול ואין להם גישה לכספים, אנשים שנתונים לאפוטרופסות ומבקשים סיוע, בעלי הכנסות נמוכות כמפורט בתקנות, ועוד. כמו כן, ניתן סיוע משפטי וייצוג ללא מבחן למשפחות שכולות, הן של אנשי כוחות הביטחון שנפלו במילוי בתפקידם, והן של נפגעי פעולות איבה. על רקע החלטת ממשלה – סיוע משפטי ללא מבחן ניתן גם למשפחות חטופים ולשבים. הועמד מערך מקצועי ייעודי לשם כך, של עורכי דין עם התמחות למצבי חירום, הפועל למיצוי זכויות לבני משפחה נפגעי איבה.


בעת הזו ומאז פרוץ המלחמה, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים פועל למיצוי זכויות אקטיבי, תוך ביקור במלונות מפונים וביישובים אליהם פונו משפחות שכולות בכל הארץ, כשעד כה למאות ניתן ייצוג וליווי משפטי. קיים מוקד פניות טלפוני לשאלות ולבקשות לסיוע משפטי אליו ניתן לפנות כדי לברר אפשרות להסתייע. הסיוע המשפטי אף עורך לזכאי הסיוע תכנון משפטי מלא ללא תשלום, הכולל עריכת ייפוי כח מתמשך וצוואה, ומתאים את השירות למצבים שהאדם עם קושי בניידות.


גם אנשי מקצוע יכולים להמשיך ולהפנות מקרים אל הסיוע המשפטי, אל מערך זיקנה וכשרות משפטית או אל מערך החירום של "חרבות ברזל" למיצוי זכויות ולייצוג, לפי העניין. למוקד חירום ל"חרבות ברזל" ניתן לפנות לטלפון: 073-392-8999, ולמוקד הסיוע הכללי ניתן לפנות לטל': 6405*. בקשה מקוונת לסיוע משפטי ניתן למלא ולשלוח בכתובת:  https://www.gov.il/he/service/legal_aid_application.  


"שגרת חירום" היא מצב המחייב התאמת כל השירותים לנסיבות חיים דינאמיות, ובתוכן יש הכרח לייצר ארגון וסדר, תוך שמירה ומיצוי של זכויות קיימות ומתחדשות. ייצוג משפטי מקצועי של אוכלוסייה מבוגרת יכול לסייע לאדם בזיקנתו, בין אם במישרין ובין אם בתיווך אנשי מקצוע, לקדם מציאות מוגנת שבה רצונותיו של האדם נשמרים והעדפותיו מקוימות. אנשי מקצוע, הפוגשים באדם במהלך עבודתם בכל תחום שהוא, הם שחקני המפתח בתיווך ובהנגשה של ליווי משפטי מקצועי, למיצוי מיטיב של זכויות בזיקנה.

  

 

 

 


[1] ממונה ארצית – זיקנה וכשרות משפטית, הנהלת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, מרצה (מן החוץ) במחלקה למדעי חברה ובריאות, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת בר-אילן.

Comments


bottom of page