הגנה משפטית לאזרחים ותיקים:בדרך לתיקון חוק הסיוע המשפטי בנושא עושק וניצול כלכלי

 התיקון בחוק יסיר מכשול מרכזי בדרכם של אזרחים ותיקים למיצוי זכויותיהם המשפטיות במצבים של פגיעה וניצול כלכלי. הייצוג המשפטי הוא ללא עלות לזכאים לסיוע משפטי, כששכר עורכי הדין משולם מקופת המדינה | מדור הדיבר החמישי - בעריכת המערך לזיקנה בסיוע המשפטי במשרד המשפטים

ד"ר מיטל סגל-רייך

עו"ד, ממונה ארצית זיקנה וכשרות משפטית – הנהלת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, מרצה בחוג לרווחה ולבריאות באוניברסיטת בר-אילן, יו"ר (משותפת) של ועדת האתיקה בבית החולים "גהה"

 רקע

התופעה של "עוקץ", עושק וניצול כלכלי של אזרחים ותיקים הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות. חומרתה הביאה לגיבוש תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה שונות, כגון החלטת הממשלה מספר 450 מאוקטובר 2020, המתמקדת בחיזוק המאבק בתופעה זו, ולקיום שולחנות עגולים שהובילה, בזמנו, השרה (דאז) מירב כהן.

הפרקטיקה מלמדת, שאזרחים ותיקים שנפלו קורבן לניצול כלכלי מתקשים, לעתים קרובות, לשתף אחרים בחוויות הניצול שעברו. הסיבות לכך מגוונות: תחושות בושה ומבוכה, חוסר מודעות לכך שנפלו קורבן להונאה, העדר נגישות למידע על האפיקים המשפטיים הרלוונטיים, חשש מהתמודדות עם מערכת המשפט, חסר בהתאמות ובליווי בתהליך הדיווח על המקרה, בדרכים לבירור העובדות, וכיוצא בזה.

לעורכי דין, ככלל, מדובר בשירות משפטי שאיננו "אטרקטיבי", שלרוב דורש מאמץ רב בהתחקות אחר הגורם המנצל, שהוא חמקמק ומנוסה בהחלפת זהות עסקית, כשאת הכספים, לרוב, "גלגל" הלאה וקשה לאתרם. נדרשת מיומנות לבירור העובדות ונחוצה הכשרה כדי להימנע מסטיגמה  והטלת ספק במהימנות תיאור ההתרחשות. כתוצאה מכך, רבים ממקרי העוקץ והניצול הכלכלי אינם מדווחים או מטופלים, או נזנחים לאחר הגשת תלונה ראשונית.

הפגיעה הכלכלית והנפשית שנגרמת במקרים אלה עלולה להשפיע באופן קשה על חייו של האזרח הוותיק ועל רווחתו, לערער את תחושת האמון והביטחון שלו, ולפגוע בחוסנה של האוכלוסייה המבוגרת בכללותה. השלכות אלה אף מתרחבות למעגלים המשפחתיים הסובבים את האזרח הוותיק.

התיקון המוצע לחוק הסיוע המשפטי

כמענה לאתגרים הללו, בתהליך ממושך שהבשיל לאחרונה, מקודם בימים אלה במרץ רב תיקון לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, הנמצא בשלבי חקיקה מתקדמים. התיקון המוצע מבקש להרחיב את זכאותה של אוכלוסייה מבוגרת לסיוע משפטי במקרים של עוקץ וניצול כלכלי, וכך לאפשר לעמוד על זכויותיהם ולפעול באפיקים המשפטיים המתאימים.

עיקר החידוש בתיקון הוא הענקת סיוע משפטי ללא מבחן זכאות כלכלית לאזרחים שגילם מעל 65 שנים, בהליכים הקשורים לעילות משפטיות הנובעות מניצול כלכלי. הסיוע יינתן בהליכים הנוגעים לעילות הבאות, במקרים שבהם המעשים המבססים את העילה נעשו תוך ניצול של קושי, חולשה, מצב קוגניטיבי, מצב בריאותי או קשיי שפה של האדם:

1. טעות, הטעיה, כפייה או עושק לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973

2. הטעיה או הפעלת השפעה בלתי הוגנת לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

3. גזל או תרמית לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]

התיקון מבטל את הצורך בעמידה במבחן הזכאות הכלכלית, המהווה לעתים חסם משמעותי בפני אזרחים ותיקים הפונים לקבלת סיוע משפטי. בכך, התיקון מסיר מכשול מרכזי בדרכם של אזרחים ותיקים למיצוי זכויותיהם המשפטיות במצבים של פגיעה וניצול כלכלי. הייצוג המשפטי הוא ללא עלות לזכאים לסיוע משפטי, כששכר עורכי הדין משולם מקופת המדינה, על-ידי משרד המשפטים.

חשיבות התיקון והשלכותיו

חשיבותו של התיקון המוצע היא רבה. ראשית, הוא מכיר בפגיעות המיוחדת של אזרחים ותיקים לניצול כלכלי ובצורך בהגנה משפטית מוגברת עבורם. שנית, הוא מסיר חסמים משמעותיים העומדים בפני אזרחים ותיקים בדרכם למיצוי זכויותיהם, ובכך מקדם נגישות שוויונית למערכת המשפט. שלישית, התיקון שולח מסר ברור לחברה בכללותה בדבר החשיבות שהמדינה מייחסת להגנה על אזרחיה הוותיקים.

בהיבט המעשי, התיקון יאפשר לאזרחים ותיקים שנפלו קורבן לניצול כלכלי לקבל ייעוץ וסיוע משפטי מקצועי, ללא תלות במצבם הכלכלי. סיוע זה יכול לכלול ייצוג בהליכים משפטיים, גם  בשלבים מוקדמים, שיכולים למנוע הסלמה של הסכסוך ולהביא לפתרון יעיל ומהיר והשבת הכספים שנגזלו. הוא גם מאפשר הסתכלות כוללת על התופעה אצל גורם ממשלתי אחד, שיכול לזהות מגמות ומקרים חוזרים ולפעול גם ברמה המערכתית. הבסיס לצמצום התופעה באמצעות התיקון הוא מודעות של הנפגעים, המשפחות וכלל השירות הציבורי לשירות הזמין והנגיש בסיוע המשפטי.

חשוב לציין, כי התיקון אינו מבוסס על הנחות גילניות, אלא מכיר במציאות המורכבת שבה אזרחים ותיקים עלולים להיות חשופים יותר למעשי ניצול ועוקץ, במיוחד כאשר קיימים גורמי סיכון נוספים כגון בדידות, יחסי תלות, העדר אוריינות דיגיטלית, או קשיי שפה. התיקון אינו מניח, כי כל האזרחים הוותיקים פגיעים באותה מידה, אלא מספק רשת ביטחון למי שאכן נפגע.

שיתוף פעולה בין-מקצועי ליישום מיטבי של התיקון

יישום מיטבי של תיקון החוק מחייב שיתוף פעולה בין-מקצועי ובין-משרדי הדוק. שיתוף פעולה זה חיוני בכל שלבי הטיפול: מזיהוי ואיתור מקרים של ניצול, דרך מתן סיוע ראשוני, ועד לייצוג משפטי, שיקום ואכיפה לא מתפשרת כנגד המעוולים.

יש ערך רב בפעילות מאורגנת ובמודל עבודה לכלל השותפים, בהם המערך לייצוג אוכלוסייה מבוגרת בסיוע המשפטי במשרד המשפטים, האמון על הייצוג המשפטי, יחד עם משרד הרווחה, משרד הבריאות, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, איגוד הבנקים, המשרד לשוויון חברתי, רשויות מקומיות, קופות חולים, הרשות להגנת הצרכן, המשטרה, הפרקליטות וארגוני צרכנות, ארגונים לליווי ולייעוץ משפטי לאוכלוסייה מבוגרת, ועוד. שיתוף פעולה זה יאפשר יצירת רשת הגנה רחבה שתכלול:

1. מנגנוני איתור ודיווח על מקרי ניצול כלכלי

2. מערכי הסברה והעלאת מודעות בקרב אזרחים ותיקים ובני משפחותיהם

3. מתן מענה כוללני לנפגעים, המשלב היבטים משפטיים, רגשיים וכלכליים

4. פיתוח מנגנוני מניעה, הרתעה, דיווח וענישה אפקטיביים

מודל עבודה בין-מקצועי מאפשר ראייה הוליסטית של צרכי האזרח הוותיק, והבנה מעמיקה של המורכבות הכרוכה במקרים של ניצול כלכלי ומקסום המענים של כלל השותפים. בנוסף, הוא מקדם שיתוף ידע וניסיון בין אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות, ומאפשר פיתוח פתרונות יצירתיים ומותאמים לצרכים הייחודיים של כל אזרח ותיק. בימים אלה פועלת הועדה הבין-משרדית למניעת התעללות בזיקנה לגיבוש מודל עבודה לכלל השותפים למקרים של ניצול כלכלי של אוכלוסייה מבוגרת, ומובילה בנחישות קידום שיתופי פעולה וחשיבה אסטרטגית לצמצום התופעה. (בראש הועדה עו"ס ראשי לחוק החוסים במשרד הרווחה והבטחון החברתי, גל שחם).

כללי אצבע לזיהוי מצבים פוטנציאליים של ניצול כלכלי

זיהוי מוקדם של מצבי ניצול כלכלי הוא מפתח למניעת נזקים חמורים ולהגנה על זכויות אזרחים ותיקים. הניסיון המקצועי מלמד על שורת סימנים המעידים על ניצול כלכלי פוטנציאלי:

1. שינויים פתאומיים קיצוניים בהתנהלות הכלכלית:  משיכות כספים גדולות או חריגות, העברות כספים לא מוסברות, או שינויים קיצוניים בהרגלי צריכה.

2. החלטות כלכליות שאינן אופייניות:  חתימה על חוזים או התחייבויות משמעותיות ללא הבנה מלאה של משמעותם, או רכישת מוצרים או שירותים שלכאורה אינם נחוצים או מתאימים.

3. בידוד חברתי: מגבלות על תקשורת עם חברים או בני משפחה, הסתרת מידע כלכלי ואישי, או הימצאות תמידית של אדם מסוים בעת טיפול בעניינים כספיים.

4. הופעת אנשים חדשים בחיי האזרח הוותיק:  יצירת קשרים פתאומיים עם אנשים שמגלים עניין חריג בענייניו הכספיים של האזרח הוותיק. לעתים, גם תוך התרחקות מהמקורבים.

5. שינויים בלתי מוסברים במסמכים משפטיים:  עדכון פתאומי של צוואה, ייפוי כוח, או מסמכים משפטיים אחרים, במיוחד אם השינויים מיטיבים עם אדם שנכנס לאחרונה לחיי האזרח הוותיק.

6. חוסר במוצרי יסוד או שירותים חיוניים:  למרות קיומם של משאבים כספיים מספקים, האזרח הוותיק חווה מחסור בתרופות, מזון, או שירותים חיוניים אחרים.

7. תלונות על אובדן כספים או רכוש:  תלונות חוזרות על אובדן כספים, תכשיטים, או חפצי ערך אחרים.

8. לחץ לקבלת החלטות מהירות:  דרישות לקבלת החלטות כלכליות משמעותיות בלוח זמנים קצר, תוך הפעלת לחץ רגשי.

9. 
   

יש להדגיש, כי קיומו של סימן אחד או יותר אינו מעיד בהכרח על ניצול כלכלי, אולם הוא מצדיק בדיקה מעמיקה יותר ושיח רגיש לבירור. הנחת היסוד צריכה להיות שהדברים נעשים מרצון מלא, ומובן שאין בהוצאה כספית חריגה או ברכישה חפוזה כדי להעיד על ניצול, לא בכל גיל – גם לא בזיקנה. נדרש מידע משמעותי כדי לאפיין ניצול, לעומת בחירה חופשית כרצונו של האדם, גם כשהיא להוצאה פזרנית של כספים או לפיתוח תחביב חדש כלשהו הכרוך במשאבים מרובים. מעבר לכך, גם משזוהה ניצול, המעבר משיח ומחשיבה יחד לנקיטת פעולה אקטיבית כלשהי - צריך להיות במשורה ובזהירות מרובה, כדי לא ליפול במלכודת הגילנות, וכדי לא להתערב בחייו של אדם מעבר לנדרש.

שירות מותאם זיקנה

התיקון המוצע מדגיש את הצורך במומחיות ייחודית בתחום הייצוג המשפטי של אזרחים ותיקים. מענה מיטיב מחייב להבין את המאפיינים הייחודיים של ניצול כלכלי של אזרחים ותיקים, את דרכי הפעולה של גורמים מנצלים, ואת ההשלכות הרגשיות והחברתיות של פגיעה כזו, כולל במשפחת האדם.

חשוב לציין, כי יישום מיטבי של התיקון ידרוש לא רק ידע משפטי, אלא גם מיומנויות בין-אישיות מפותחות, רגישות תרבותית, והבנה עמוקה של תהליכי הזדקנות וההשלכות האפשריות שלהם. על כן, הכשרה מתמשכת וייעודית של אנשי המקצוע העוסקים בתחום היא הכרחית. כמו כן, ניתן לשקול רפרנט לתחום הזיקנה בכל יחידה מקצועית רלוונטית לקידום שיתופי פעולה.

בטיפול בסוגיות של ניצול כלכלי של אזרחים ותיקים, חשוב להימנע משיח גילני המניח הנחות סטריאוטיפיות על יכולות, צרכים או רצונות של אנשים מבוגרים. כל אזרח ותיק, ככל אדם, הוא אדם ייחודי עם יכולות, ניסיון חיים, ורצונות משלו. חשוב להתייחס לאזרחים ותיקים – ככל אזרח - כאל אנשים עם אוטונומיה וכשרות מלאה לקבל החלטות עצמאיות בנוגע לחייהם, תוך הכרה בכך שגיל כרונולוגי אינו מנבא מהימן של יכולות קוגניטיביות או תפקודיות. זו אכן תפיסת התפקיד בייצוג המוענק במערך הזיקנה בסיוע המשפטי במשרד המשפטים, שעליו יוטל יישום תיקון החוק, עם השלמתו.

בעיצוב מערכי הסיוע והליווי, על כולנו לשים דגש על העצמה וחיזוק מסוגלות אישית, לצד הגנה מפני ניצול. זאת, תוך יצירת איזון עדין בין כיבוד האוטונומיה של האזרח הוותיק לבין הצורך להגן עליו מפני פגיעה פוטנציאלית.

במבט לעתיד, חשוב לפתח מנגנוני הגנה שמשתנים ומתעדכנים בהתאם לשינויים הטכנולוגיים והחברתיים. עם התפתחות האינטרנט והטכנולוגיה הדיגיטלית, מתפתחות גם שיטות חדשות של הונאה וניצול. לכן, יש להשקיע בפיתוח אוריינות דיגיטלית בקרב אזרחים ותיקים, ובהתאמת המערכות המשפטיות והחברתיות להתמודדות עם אתגרים משתנים אלה ועם התאמות הנחוצות לתובעים שהם  בגיל זיקנה. בנוסף, עלינו לפעול לשינוי תפיסות חברתיות כלפי הזדקנות וזקנה, ולקידום תפיסה מכבדת ומעצימה של אזרחים ותיקים כחברים פעילים ושותפים מלאים בחברה, ללא קשר לגיל ולמצב בריאותי.

סיכום

התיקון המוצע לחוק הסיוע המשפטי מהווה צעד משמעותי בהגנה על זכויותיהם של אזרחים ותיקים בישראל. הענקת סיוע משפטי ללא מבחן כלכלי במקרים של עוקץ וניצול כלכלי צפויה לשפר את נגישותם של אזרחים ותיקים למערכת המשפט ולחזק את יכולתם להתמודד עם פגיעות מסוג זה. ההצעה לתיקון החוק, הנמצאת בשלביה המתקדמים, היא נדבך בשורת מהלכים המקודמים בסיוע המשפטי ובמשרד המשפטים בסוגיות של הזדקנות.

המערך לייצוג אוכלוסייה מבוגרת, הפועל במסגרת הסיוע המשפטי, מתמחה בייצוג אזרחים ותיקים במגוון הליכים משפטיים במצבים מורכבים, למשל של ירידה קוגניטיבית או עם אתגרים תפקודיים, וצפוי לשמש כגורם מרכזי ביישום התיקון המוצע. הצוות המקצועי של המערך כולל עורכות ועורכי דין בעלי מומחיות וניסיון בתחום הזיקנה ובתחום האזרחי, המכירים את הצרכים הייחודיים של האוכלוסייה המבוגרת ואת האתגרים העומדים בפניה במפגש עם מערכת המשפט. יחד עם אנשי רווחה, בריאות וטיפול, ניתן לקדם מענה מיטבי לאוכלוסייה מבוגרת במצבים אלה ולפעול יחד לצמצום תופעות העוקץ והניצול הכלכלי בזיקנה.

שילוב של ידע משפטי, הבנה של תהליכי הזדקנות ורגישות לצרכים הייחודיים של אזרחים ותיקים יאפשר לאנשי המקצוע העוסקים בתחום לספק מענה מיטבי לאזרחים ותיקים שנפלו קורבן לניצול כלכלי, ולסייע למצות את הצדק המגיע. בעולם שבו תופעות של עוקץ וניצול כלכלי הולכות ומתרחבות, התיקון המוצע מהווה תזכורת חשובה לאחריות החברתית המשותפת להגן על זכויותיהם של כל אזרחי המדינה, בכל גיל.