top of page
  • תמונת הסופר/תמערכת דורות

תכנית מענה נפשי לגיל השלישי: מחקר להערכת יעילות התערבות טיפולית

בעקבות הקורונה, הונגשו טיפולים לקשישים שהעידו על חוסן נפשי ירוד. מחקר שנערך באוניברסיטה העברית בדק כיצד השפיעו הטיפולים. התוצאות מעודדות


פרופ' שרון שיוביץ עזרא

פרופ' חבר, ראשת מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה באוניברסיטה העברית בירושלים, ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית


ד"ר רבקה שיר

חוקרת במרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה באוניברסיטה העברית בירושלים


מירי ורמן

מנהלת תחום פיתוח תוכניות ושירותים, אגף בכיר לאזרחים ותיקים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי


נוכח האתגרים שהציבה מגפת הקורונה לכלל האוכלוסייה וביתר שאת בפני האוכלוסייה הזקנה אגף בכיר לאזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי (כיום נגב, גליל וחוסן לאומי) הנגיש מענה נפשי לטובת אנשים זקנים שהעידו על חוסן נפשי ירוד. המענה הנפשי כלל שמונה מפגשים טיפוליים במימון מלא של המדינה. במסגרתו ניתן טיפול פסיכולוגי או טיפול השלכתי אשר כלל, בין היתר, טיפול באומנות, בדרמה, ביבליותרפיה, או טיפול בבעלי חיים. השירות החל לפעול לטובת האזרחים הוותיקים בדצמבר 2021 וניתן על ידי שתי עמותות, עמותת מרכז אלה ועמותת עמך. במסגרת זאת ניתן מענה ללמעלה מ-1000 אזרחים וותיקים (ראוי לציין כי מתחילת הלחימה הנוכחית, נתקבלו עוד 1280 פניות שטופלו במסגרת תוכנית מענה נפשי. פניות אלו לא נכללות בדוח המחקר הנוכחי וראויות למחקר בפני עצמו).


המחקר הנוכחי שנערך על ידי מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה באוניברסיטה העברית ביקש ללמוד על יעילות המענה הנפשי באמצעות בחינת שינוי בחוסן הנפשי (resilience) של המשתתפים בעקבות קבלת אותו המענה. חוסן נפשי (resilience) הוא היכולת להגיע לאיזון פנימי ("homeostasis") בנפש, רוח, ובגוף כתגובה לאירועי חיים שונים. היכולת של אדם להתמודד עם אירועי דחק במהלך החיים, מייצגת את החוסן האישי של אותו אדם. כתגובה לאירוע לחץ בחיים יכולות להיות ארבע תגובות מרכזיות: 1. אירוע הלחץ מסמן הזדמנות לצמיחה, וחוסן אישי. 2. אפשרות לחזור לאיזון הפנימי, למרות גורם הלחץ, רק כדי לעבור אותו. 3. התאוששות מאירוע הלחץ עם איזון פנימי נמוך יותר (lower level of homeostasis). 4. הגעה למצב תפקוד מופחת בו סכמות לא אדפטיביות מופעלות. כל אחת מהתגובות האלו יכולה להשפיע על האדם, ותגובתו לאירוע הדחק, כך שחוסן אישי מוגדר כיכולת אישית מוגברת להתמודדות אירועי חיים (Connor, & Davidson, 2003).



החוסן הנפשי של המשתתפים נמדד טרם קבלת המענה (זמן 1 – T1) ופעם נוספת לאחר השלמת שמונת המפגשים הטיפוליים (זמן 2 - T2). בדיקת השינוי בחוסן הנפשי לקחה בחשבון גם את פרופיל הרקע של המשתתפים ובמסגרתו גיל הנבדקים, מגדר, ארץ לידה, מצב משפחתי ועריריות וכן מענים שירותיים נוספים שקיבלו במקביל למענה הנפשי או בעבר. למשל קבלה של טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי בהווה או בעבר, קשר עם עובדים סוציאליים ומתנדבים.


ממצאי המחקר מלמדים על חשיבות ויעילות ההתערבות הטיפולית להגברת החוסן הנפשי של אוכלוסייה זקנה פגיעה בעתות של משבר ומצוקה ברמה לאומית וחברתית. יש לשקול לאור התובנות המחקריות שהתקבלו את הרחבת המענה לאירועים משבריים נוספים

מדגם המחקר כלל 303 נבדקים, מגוון מאפייני הרקע של הנבדקים כולל מענים שמקבלים בהווה ובעבר מופיעים בלוחות 1 ו-2. בתרשים 1 מופיעה הסיבה העיקרית להצטרפות לקבלת המענה הנפשי. הסיבה השכיחה ביותר היתה של בדידות, כשליש מהמשתתפים דיווחו על תחושות של בדידות. הנבדקים מילאו את שאלון החוסן הנפשי לפני ולאחר ההתערבות הטיפולית. השאלון הוא שאלון מוכר, מהימן ומתוקף למדידת חוסן (Connor, & Davidson, 2003; Campbell-Sills, & Stein, 2007). המהימנות הפנימית (עקיבות פנימית של פריטים) שהתקבלה במחקר הנוכחי גבוהה ועומדת על α = 0.88 בשאלון שהועבר לפני, ו α = 0.87 בשאלון שהועבר אחרי. המהימנות שהתקבלה תואמת את רמת המהימנות המצופה משאלון זה (Campbell-Sills, & Stein, 2007). כמו כן לנבדקים היה מידע סוציו-דמוגרפי מקיף הכולל גם קבלה של מענים טיפוליים, חברתיים ותרופתיים. מידע זה התקבל מראיון סינון ראשוני (אינטייק) ולאחריו המטופל צוות למטפל.


ניתוח הנתונים כלל בחינה של מאפייני המשתתפים, בדיקה של שינוי בחוסן הנפשי בעקבות ההתערבות ובחינה של גורמים אשר יכולים לתרום לשינוי שנצפה. כל הניתוחים במחקר הנוכחי בוצעו בתוכנת IBM SPSS statistics 26. כדי לבחון את השיפור בחוסן הנפשי לפני ואחרי הטיפול, בוצע מבחן T למדגמים מזווגים (תוך נבדקי). על מנת לבדוק אינטראקציה בין גורמים בין-נבדקים שונים, על השיפור התוך נבדקי, כלומר, על מנת לבדוק האם מאפיינים בין אישיים משפיעים על ההשתפרות במדד החוסן בין לפני הטיפול לאחרי הטיפול, בוצע מבחן General linear model for repeated measures.





ממצאי הניתוח מלמדים כי חל שיפור מובהק ולטובה בחוסן הנפשי של המשתתפים (תרשים 2). במילים אחרות, המענה הנפשי תרם להגברת החוסן הנפשי של האזרחים הוותיקים שקיבלו את אותו מענה. הדבר מלמד על יעילות המענה הנפשי שניתן למי שהעידו על חוסן נפשי ירוד לפני קבלת ההתערבות הטיפולית. יש להדגיש כי שיפור משמעותי נמצא כאשר מדובר בהתערבות טיפולית קצרת מועד.



בעוד כלל המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים והמשפחתיים ובכלל זה גם המענים שקיבלו המשתתפים לא השפיעו על מידת השינוי בחוסן הנפשי, נמצא כי כאשר סיבת הפנייה הייתה חרדה מידת השיפור בחוסן הנפשי הייתה הגבוהה ביותר מבין יתר הסיבות אשר פגעו בחוסן הנפשי טרם ההתערבות (תרשים 3). גם סיבות פנייה נוספות, כדוגמת אובדנים ובדידות, היו קשורות לשיפור, אך כאמור חרדה הראתה את השיפור הגדול ביותר. כלומר, אנשים שסבלו מחרדה והיא היתה סיבת הפנייה המרכזית לקבלת המענה הנפשי, הראו את מידת השיפור הגבוהה ביותר בחוסנם האישי בעקבות קבלת המענה הנפשי קצר המועד.


ממצאי המחקר מלמדים, אם כן, על חשיבות ויעילות ההתערבות הטיפולית להגברת החוסן הנפשי של אוכלוסייה זקנה פגיעה בעיתות של משבר ומצוקה ברמה לאומית וחברתית. יש לשקול לאור התובנות המחקריות שהתקבלו את הרחבת המענה לאירועים משבריים נוספים כדוגמת אירועי טרור ומלחמה והנגשתו לקהלים פגיעים נוספים מקרב האוכלוסייה הזקנה. יש להמשיך ולבחון את יציבות השינוי לטובה בחוסן הנפשי, לאור ההשתתפות במענה הטיפולי, כחצי שנה עד שנה מיום סיום ההתערבות הטיפולית. באופן זה ייבחן האם השיפור בחוסן נשמר לאורך זמן והאם יש מקום למתן boost טיפולי נוסף על מנת להבטיח חוסן נפשי לאוכלוסייה הזקנה על פני זמן.



מירי ורמן, מנהלת תחום פיתוח תוכניות ושירותים, אגף בכיר אזרחים ותיקים, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי: " תוכנית מענה נפשי לאזרחים ותיקים הינה תוכנית שהחלה כתוצר מתקופת הקורונה, אך קיבלה ביטוי משמעותי מאד כמענה קריטי לאורך המבצעים הבטחוניים בשנתיים האחרונות ובטח ובטח בתקופת המלחמה הנוכחית. תוצאות המחקר משמחות ומעידות כי הנגשת שירות מסוג זה לאזרחים ותיקים קריטית מאד, עונה על צורך אקוטי ואכן מגבירה את החוסן הנפשי. נמשיך לפעול לטובת מתן שירות מקצועי ואנושי לאזרחים הוותיקים".


מקורות

1. Connor, K. M., & Davidson, J. R. (2003). Development of a new resilience scale: The Connor‐Davidson resilience scale (CD‐RISC). Depression and anxiety, 18(2), 76-82.‏

2. Campbell‐Sills, L., & Stein, M. B. (2007). Psychometric analysis and refinement of the connor–davidson resilience scale (CD‐RISC): Validation of a 10‐item measure of resilience. Journal of Traumatic Stress: Official Publication of The International Society for Traumatic Stress Studies, 20(6), 1019-1028.‏

תודות

השתתפו באיסוף הנתונים עוזרות המחקר, גיל פלקון ונועה עובד, בוגרות ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים



bottom of page