מאז פרוץ המלחמה ירדו הגרונטולוגים לייעץ ולסייע למרכזי הפעילות לאזרחים ותיקים בשטח, בפרויקט שמשקף את המהלך של האגודה לגרונטולוגיה לקידום המקצוע
צלילה רצין נוריאל
גרונטולוגית האגודה הישראלית לגרונטולוגיה
מספר ימים לפני הכנס התקשרה אלי העיתונאית ובעלת הטור "זקנה במסדרון" בעיתון הארץ, נורית וורגפט וביקשה לדבר על פרויקט ההתנדבות של הגרונטולוגים במלונות שעמד להיות מוצג בכנס הגרונטולוגיה הדו שנתי.
בפתיחת השיחה היא אומרת לי שזה פרויקט מעניין, כי האגודה הגרונטולוגית כל השנים עסקה בעיקר בקידום ידע ומחקר, בקידום מדיניות, בייעוץ למשרדי הממשלה אבל אף פעם לא היו מתנדבים שלה בשטח ממש. אכן צודקת נורית. אך בשנים האחרונות האגודה החליטה לקדם בנוסף לכל התחומים האחרים גם את מקצוע הגרונטולוג, ולהפוך אותו למקצוע מוכר ומעוגן בחוק כמו עבודה סוציאלית אחיות ועוד. הפרויקט שאותו אציג הוא דוגמא לתהליך השינוי שעוברת האגודה ושעוברת המדינה בהבנה שמספרם העולה של זקנים מצריך גם ידע וגם אנשי מקצוע שיפעלו בשטח.
ב 7.10.23 נפתחה מלחמת חרבות ברזל. כ-125,000 איש פונו מבתיהם מהדרום ומהצפון.
הזקנים במלונות איבדו את חייהם הקודמים, איבדו את התמיכות והפיגומים שאפשרו להם חיים טובים. חלקם נותקו ממשפחותיהם, מחבריהם, מעיסוקיהם, מעבודתם, מהחקלאות שפרנסה אותם. הם נותקו ממרכזים הקהילתיים מהקהילה שלהם. מפוני הדרום ומפוני הצפון הזקנים, התשושים, העצמאיים והסיעודיים זכאי חוק הסיעוד, לא קיבלו את המענים שהם היו זקוקים להם.
בתחילה לא היה גורם שתיכלל את צרכי הזקן ושם אותם במרכז. בגילאים המתקדמים מצב זה הוא גורם סיכון משמעותי להתדרדרות בריאותית וקוגנטיבית כפי שראינו בקורונה. לאור זאת, מהר מאוד משרד הרווחה בנה תוכנית התערבות שכללה הצבת עובדים סוציאליים ויצירת מרכזי פעילות פנאי במלונות. מרכזים אלו יצרו סדר יום, עניין, חברותא, קהילה והיכרות בין הזקנים. מרכזים אלו הופעלו בעיקר ע"י עמותת מטב וחברת שפר. המתכללות שנכנסו למלונות לא היו בעלות מקצוע בתחום הזיקנה ולמדו תוך כדי העשייה. בתאום ובברכת משרד הרווחה החליטה האגודה להכניס גרונטולוגים כמומחים בתחום הזיקנה, כדי לעזור לצוותים שנמצאים במלונות ולכוון אותם לשירותים מותאמים לזקנים, ולעזור למפונים עצמם בכל צורך.
החודש הראשון, אוקטובר, התאפיין בכאוס מצד אחד ותחילת התארגנות מצד שני. היו מתנדבים רבים שהגיעו מטעם עצמם, התחילו להיכנס פיקוד העורף ועמותות כמו חוסן ומשרדי ממשלה נוספים כמו משרד הרווחה והבטחון החברתי, הבריאות הפנים. לא היו רשימות של הזקנים במלונות, הזקנים ישבו בלובי חסרי מעש.
פרופסור יצחק בריק אסף מספר גרונטולוגים מתנדבים. הצוות כלל את צלילה רצין נוריאל, יעקב קבילו, דרור רותם, דוד כהאן, אריה רוטשטיין, ירון רז ודורון כהן. יצרנו צוות חשיבה לבנית תוכנית כניסה לעזרת המפונים הזקנים במלונות. בתחילה דרור רותם, דוד כהאן, ויעקב קבילו נכנסו למלונות בירושלים ועשו אבחון למצב. מתוך התובנות שלהם גיבשנו תוכנית פעולה. כידוע, מקצוע הגרונטולוג הוא מקצוע מתפתח ועדין חסרה תורה מסודרת של עבודת הגרונטולוג. לאור זאת היה צורך ליצור מודל עבודה שיתאים לצרכים של המלון וליכולות של הגרונטולוגים.
כך בנינו את מודל הפעילות של הגרונטולוגים במלונות המפונים:
הכניסה למלונות נעשתה בברכת משרד הרווחה ובתיאום עם המחלקה לשירותים חברתיים של העיר המארחת, ע"י מוביל מטעם צוות של האגודה הישראלית לגרנטולוגיה. המוביל מגיע לפגישה הראשונה של הגרונטולוג עם המתכלל במלון. הגרונטולוג נכנס למלונות בהם פועלים מטב או שפר או חוסן בתיאום ובשיתוף איתם. הגרונטולוג קיבל את רשימת השמות והטלפונים של האזרחים הוותיקים במלון, קיים פגישות היכרות עם כל הגורמים הרלוונטיים ונפגש עם האזרחים הוותיקים.
ואלה השירותים שיכול הגרונטולוג להעניק במערך זה:
א. ביצוע סקר צרכים פרטני או קבוצתי בתאום עם מתכלל המלון לשם זיהוי רצונות וצרכים של האזרחים הותיקים ובדרך זו לעמוד על הפערים בין הצרכים לבין המענים הקיימים ולחשוב ביחד עם הצוות על פתרונות מתאימים.
ב. ייעוץ בתחום הגיל השלישי לצוות שעוסק במפונים שנמצא במלון, ע"י אבחון הצרכים המערכתיים ובנית מענים מתאימים ביחד עם הצוות.
ג. הובלת תהליך של יצירת קהילת השווים: תהליך של העצמה ביחד, דרך קבוצת שיח עם הזקנים במלונות, מתוך הבנה שהקהילה נותנת כוח ליחיד שומרת על קשרים חברתיים ותאפשר את הכוחות לחזרה הביתה.
יצרנו שני מסמכים של אבחון מקוצר. אבחון לצרכים פרטניים ואבחון למערך השירותים במלון עבור הזקנים. שני הכלים האלו עזרו לנו בעבודה עם המפונים.
בשלב הבא גייסנו גרונטולוגים שיהיו בעלי ניסיון משמעותי כדי שיוכלו להתמודד עם הצרכים השונים שאת חלקם לא ידענו לצפות, ובנוסף שיסכימו לנסוע למלונות באופן קבוע 1-2 בשבוע שזו מחויבות מאוד גדולה.
התנדבו 22 איש, מתוכם לבסוף פעלו כ 8 אנשים. ערכנו להם מפגש הדרכה ותיאמנו איתם את הכניסה למלונות. מהר מאוד הבנו שכל מלון מתנהל אחרת, לכל מלון יש אופי מפונים שונה, אופי שונה של צוות ולכן הידע והניסיון שהביא כל גרונטולוג היה משמעותי ביכולת שלו לעזור ולשפר את איכות החיים של המפונים הזקנים.
לדוגמא: דורון כהן, גרונטולוג שמתנדב במלונות בחיפה, עבד מול מרכזת המלונות מטעם עיריית חיפה והוא בחר לתת עזרה ברמה הפרטנית וגם בבניה ותפעול של פעילות פנאי מותאמת לזקנים.
ירון רז, לשעבר מנכ"ל הבית הספרדי בחיפה, מתנדב גם כן במלונות בחיפה. שיטת הפעולה שלו הייתה יצירת קבוצות שיח עם המפונים ועזרה פרטנית לפי הצורך. גם הוא עבד בתאום עם נציגת העיר חיפה.
דוד כהאן בירושלים עובד בעיקר בצורה פרטנית.
אני התנדבתי במלון לביא ושיטת הפעולה שלי שם הייתה של אבחון ארגוני ויעוץ לצוות שנמצא במלון. חשוב להבין שאין באמת צוות אורגני שנותן שירות לזקנים או יותר נכון לוותיקים כפי שהמפונים בקשו שאקרא להם. יש במלון נציגים מחוסן, ממועצה אזורית שאליה התפנו, מועצה/ עיריה ממנה התפנו המפונים, מתכללת מטעם מטב, מתנדבת מארגון והדרת. כל הנציגים האלה לא ממש מתאמים או מתואמים זה עם זה. ברגע שיצרתי שם עשיה משותפת ומקצועית יותר השירות לותיקים השתפר.
פעילות נוספת שאני עושה עד היום היא מפגשים לאורך 10 חודשים עם המתכללות של מטב בנושאי הזיקנה השונים ללמד ולהדריך, לתת מענה לקשיים שעולים מהשטח. למשל מחלות, מוות של הוותיקים חיכוכים בין המפונים, התדרדרות במצב, למשל אדם החולה בדמנציה ועוד. במקרים רבים הגעתי למלונות השונים כדי לשבת עם הצוות או עם המשפחה ולמצוא פתרון לצרכים שעולים ומשתנים.
לסיכום: היום יש לנו ארבעה גרונטולוגים מתנדבים במלונות השונים, והכל נעשה במקצועיות רבה ומתוך רצון אמיתי לשפר את רווחתם של הותיקים במלונות.
הפרויקט הזה עזר לנו הגרונטולוגים לשים את המקצוע שלנו על מפת אנשי המקצוע שנותנים שירותים לזקנים. אותם בעלי תפקידים שנפגשנו אתם, המפונים כבר יודעים מה זה גרונטולוג ומה תרומתו.
התחושה שלנו המתנדבים היא שאנחנו באמת תורמים ובעלי משמעות בתקופה קשה זו שעוברת על המפונים שעדין מחכים לחזור לבתיהם.
Comments