מהפכת הבינה המלאכותית: הבטחה לפריצת דרך עבור זקנים מלווה בחשש מסיכונים

מוגנות מפני הסכנות במגמות  הבינה המלאכותית עבור אוכלוסיות פגיעות היא בין הנושאים הבוערים הניצבים בפנינו עם ההתקדמות המטאורית של הטכנולוגיה, השימוש בה ומהירות הפצתה

חדשות אש"ל

טכנולוגיית הבינה המלאכותית מהווה שוברי שוויון ביחסים שבין אדם ומכונה ובתוך כך החלפת מגוון פעילויות קוגניטיביות אנושיות בפעולות מבוססות מכונה ובהתמרה של היכולת האנושית ליצירת ידע וליצירתיות אל מכונות.

דו"ח שחובר על ידי ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ביוזמה ובשיתוף הג'וינט, עוסק במוגנות AI ובאוכלוסיות פגיעות במטרה לקדם תוכנית להערכת סיכונים אלו ולמציאת דרכים להפחתתם.  עבור אוכלוסיית האזרחים הוותיקים מדובר בהבטחה לפריצות דרך בתחום ניטור הבריאות, טיפול מותאם אישית ופוטנציאל לצמצום הבדידות. עם זאת, האוטונומיה והיכולת ההסתגלותית של מערכות אלו מייצרות גם סיכונים חדשים, בהם פגיעה בפרטיות, מניפולציה רגשית, תלות קוגניטיבית מוגזמת וגידול משמעותי בהונאות פיננסיות ממוקדות.

הדו"ח הוא יוזמה המהווה מסגרת פעולה מעשית ומבוססת ראיות להערכת סיכונים אלו ולהפחתתם ולפיתוח דרכי התערבות, תוך שילוב מחקרי בטיחות בתחום הבינה המלאכותית, גרונטולוגיה, אינטראקציית אדם-מכונה ובינה מלאכותית אחראית.  בדוח מופו ארבעה תחומי פגיעות מרכזיים:

• רגשי-פסיכולוגי, כגון תלות רגשית בבינה מלאכותית או הגדלת בידוד חברתי;

• קוגניטיבי -  ירידה ביכולת החשיבה הביקורתית וביכולת לקבלת החלטות 

• פיננסי - הרחבת ההונאות מתוחכמות המנצלות את יכולות השכנוע של הבינה המלאכותית;

• חברתי-קבוצתי, כגון הטיה, אפליה והפצת מידע שגוי ממוקד.

• 
  

עומק האיומים וקצב ההתפתחות הטכנולוגית מצריך אותנו לבחון פתרונות הוליסטים מהירים, שמשלבים רגולציה ואכיפה, עיצוב טכנולוגי שלוקח בחשבון AI אחראי, פיתוח פתרונות טכנולוגיים, הגברת האוריינות והמודעות, מחקר ופיתוח מחשבה מוטת עתיד. 

לדברי ד"ר מיכל הלפרין בן צבי מנהלת הכללה דיגיטלית בג'וינט: "באמצעות התמודדות עם האתגר הכפול של קידום חדשנות תוך שמירה על אוטונומיה וכבוד האדם, נשאף לפתח המלצות קונקרטיות למדיניות ציבורית, למפתחים ולנותני שירותי טיפול כדי שיחד נוכל להבטיח שהבינה המלאכותית תקדם שוויון, אמון וחוסן בחברות מזדקנות."

.