top of page
  • תמונת הסופר/תמערכת דורות

לספר מחדש בזיקנה: העלאה מחודשת של אירועי דחק לנוכח אובדנים חדשים

עיבוד מקוצר ביותר של הפרק "מעשה טלאים – סקירת חיים כאמצעי טיפול בזקנים החשופים למצבי איום וטרור", מתוך הספר "עבודה סוציאלית תחת אש: תיאוריה, מחקר והתערבות" בעריכת אורית נוטמן-שורץ, 2022


ד"ר עירית רגב

מכון צמתים- ייעוץ פסיכולוגי רב-דורי

ופרופ' אורית נוטמן שוורץ

ביה״ס לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית ספיר


השלכות המלחמה על אנשים זקנים מעסיקות אנשי מקצוע ומטפלים רבים. בעתות מלחמה הם חשופים ועשויים להיות פגיעים יותר למצבי האיום אך גם מקור לחוסן ותמיכה למשפחה ולחברה. הנאמר להלן מבוסס על פרק שנכתב עבור הספר: עבודה סוציאלית תחת אש: תאוריה, מחקר והתערבות".

אלו ימים מורכבים ומאתגרים עבור כלל האוכלוסייה ובכללה אנשים המקצוע המסייעים לאנשים זקנים אשר נחשפים למצבי איום ולחץ כמותם לא הכרנו בעבר. יחד עם זאת בצד הייחוד של הימים האלו על כל נוראיותם ומורכבותם, אנשים זקנים (ולא רק זקנים) בישובי הנגב המערבי נמצאים תחת איום מתמשך מזה 22 שנים. המאמר המוצג להלן נכתב לפני המלחמה, מבוסס על מחקר וניסיון קליני עם אנשים זקנים במצבי איום. להערכתי הוא עשוי להיות רלבנטי גם היום, במצב המלחמה, באשר הוא מציג אפשרויות התערבות מבוססות עקרונות הגרונטולוגיה הנרטיבית אשר יכולים להוות נדבך חשוב בראייה וסיוע לאנשי מקצוע בתחום הגרונטולוגיה.





החשיפה הממושכת של תושבי אזור עוטף עזה לטילים, ובכללם האנשים הזקנים, יוצרת מצבי איום על שלומם הפיזי והרגשי בטווח המיידי, אך השלכותיה ניכרות גם בטווח הרחוק. מחקרים תיארו את תגובותיהם של תושבי האזור הזקנים למצב האיום המתמשך מנקודת מבט פסיכו־סוציאלית, והראו כי רמת המתח והחרדה שלהם גברה בעקבות החשיפה המתמשכת לירי. חלק מהמחקרים בתחום הטראומה והגרונטולוגיה, מצביעים על הקשישים כפגיעים יותר – משאביהם הכלכליים והפיזיים מעטים יותר והם מתקשים בגישה מהירה למבנה מוגן – ולפיכך הם נחשבים מועדים יותר לפתח תחלואה נפשית כמו תגובה פוסט-טראומטית ודיכאון; מחקרים אחרים טוענים כי זקנים הם אוכלוסייה החסינה יותר מפני תגובות תחלואתיות שמקורן באירועים טראומטיים, וכי הם מדווחים פחות על תחושות פחד, ייאוש ודאגה מאשר צעירים; מחקרים נוספים גורסים כי האוכלוסייה המזדקנת אינה שונה במהותה מהאוכלוסייה הצעירה, וכי הגיל עצמו אינו זרז לתגובות ולתסמינים פוסט-טראומטיים.

מחקרים מצאו כי מצבי איום המתרחשים בהווה מאיימים על רווחתם האישית של אנשים זקנים. שילוב של אירועים לא נורמטיביים, כגון מצבי איום — ירי טילים או אירועי טרור בלתי צפויים — יחד עם אובדני הזקנה הנורמטיביים, כגון אובדן בן־זוג או בת־זוג, חולי ונכות, אובדני תפקיד, מעורר לעיתים העלאה מחודשת של אובדנים מהעבר ומעלה מנבכי הזיכרון חוויות מורכבות וטראומטיות. כאשר אדם זקן ניצב מול אובדן בריאותי, אובדן בן משפחה או איום ביטחוני, יכול להיפתח לפניו עולם שלם של אובדנים מהעבר אשר לא עובדו עד תום. העומס על מערכת ההגנות הפסיכולוגיות שנוצר משילוב בין אובדני ההווה לאובדני העבר יוצר סיטואציה מורכבת, אשר בה מאיימים מצבי האיום על תחושת ההמשכיות והשלמות של העצמי (self).


חוקרים מתארים תהליכים הדרגתיים אשר בעקבות חשיפה לאירוע חיים מאיים או טראומטי, או לאובדן, נקטעת בהם תחושת הקוהרנטיות של האדם: החוויה הפנימית המתרחשת בעולמו הפנימי מתוארת כקטיעה של המשכיות ורצף, המלווה בסבל אישי. נוצרת פגיעה ביכולת האינטגרציה של החוויות האישיות, וזו עלולה ליצור פגיעה בתחושת העצמי, תופעה זו המתוארת באמצעות המונח "העצמי הקטוע" (fragmented self) מתארת את כישלון האינטגרציה בין הרבדים השונים של העצמי ולה השלכות על יכולת התפקוד של האדם, על תחושת המשמעות של חייו ועל תסמינים גופניים ותוך־נפשיים. לדוגמה, אדם זקן אשר חווה אובדן בעקבות ירידה בתפקוד שלו או של בן זוגו, וגם נחשף לאיום ביטחוני, עשוי לחוות לחץ ומתח רגשי מוגברים הנובעים מטראומת עבר, והם יתבטאו בהעלאה מחודשת ואינטנסיבית יותר של הבזקי זיכרונות מאירועים קשים בעברו. ההבזקים יֻלֻוו לעיתים גם בתחושות סומטיות, כגון דפיקות לב והזעה מרובה. החוויה האישית עשויה להיות חוויית פגיעות העצמי, אובדן משמעות בחיים, דיסוציאציה ובלבול.


אדם זקן אשר חווה אובדן בעקבות ירידה בתפקוד שלו או של בן זוגו, וגם נחשף לאיום ביטחוני, עשוי לחוות לחץ ומתח רגשי מוגברים הנובעים מטראומת עבר, והם יתבטאו בהעלאה מחודשת ואינטנסיבית יותר של הבזקי זיכרונות מאירועים קשים בעברו

יתר על כן, מחקרים מעידים כי גם אנשים אשר לא אובחנו בעבר בתסמונת פוסט־טראומטית והצליחו להתמודד עם אירועי חייהם ביעילות — בזקנתם חזרו אירועים אלו ועלו בזיכרונם בצורה חדשה. ההעלאה המחודשת של אירועי חיים טראומטיים בזקנה (later adulthood trauma reengagement – LATR ), או העיסוק המחודש בהם, נובעים מחוויית האובדנים ואירועי החיים המורכבים בזקנה, ועלולה לפגוע בתחושת הרווחה האישית, באיכות החיים ובדימוי העצמי.


לאה בת 75 מספרת: "האזעקות בתקופה האחרונה הזכירו לי את התקופה שבה התגוררתי בצפון הארץ. תקופה שבה נפגע הבית שלי מירי קטיושה. אז הייתי צעירה יותר ומיהרתי לחזור לעבודה. גם בעלי היה לצידי והרגשתי חזקה. היום כל אזעקה מחזירה אותי לאותו יום נורא שבו פגעה הקטיושה בבית שלנו. אני לא ישנה, הגוף שלי רועד, מפחדת לצאת מהבית למרות שבאזור שבו אני גרה כיום כמעט ואין אזעקות".


בסיפורה מדגימה לאה כיצד אירועים מאיימים בהווה מהווים זרז להעלאה מחודשת של אירועי עבר טראומטיים. בעבר לאה התמודדה בהצלחה עם אירוע פגיעת הקטיושה בביתה. היום החשיפה לאזעקות, ידיעות על נפילת טילים מעלים מחדש את זיכרון היום ההוא שבו נפגע הבית שלה – ומעוררים תגובה רגשית ופיזית של חרדה, בלבול, דכאון. אחת הדרכים להקל עליה היא באמצעות התערבות בכלים של הגרונטולוגיה הנרטיבית.


חוקרי הגרונטולוגיה הנרטיבית טוענים כי התערבות טיפולית עם אנשים החוזרים בזקנתם לאירועי עבר טראומטיים, שתיעשה באמצעים נרטיביים כמו סקירת חיים וחשיפה נרטיבית, תביא להפחתת תסמינים: הבזקי זיכרונות קטועים ובלתי נשלטים, חרדה, דיכאון, עיסוק טורדני באירוע ועוד. בניית נרטיב רחב ,קוהרנטי, שלם ומאורגן, הכולל בתוכו את האירועים הקשים לצד החיוביים ,תסייע במציאת משמעות למסע הכולל ולאירועי החיים הטראומטיים בתוכו. זהו מסע כרונולוגי לאורך ציר הזמן, המשקף את מהלך החיים על כל האירועים שבו - החוויות החיוביות והשליליות כאחת.


סיפורים של אנשים זקנים אשר מציאות חייהם תחת האיום הביטחוני המתמשך והאובדנים של הִזִיקנה מהווה זרז ומעלה מחדש זיכרונות של אירועי חיים קשים, טראומות ונושאים בלתי פתורים. כל אלה מעלים רגשות קשים ופוגעים ביכולת ההתמודדות של האדם הזקן, בתחושת הרווחה האישית שלו וברציפות זהותו האישית. השימוש בכלי התערבות נרטיביים ובסקירת החיים נועד לערוך אינטגרציה בין האירועים השונים בחיי המטופל, השליליים והכואבים וגם החיוביים, ה"חמים" וה"קרים", וליצור באמצעותם סיפור קוהרנטי, רצוף וחיובי יותר. העלאה מחודשת של אובדנים וטראומות מהעבר היא אתגר העומד בפני האדם הזקן אשר משאביו האישיים נפגעים; היא מאתגרת גם את אנשי המקצוע המטפלים.


הגרונטולוגיה הנרטיבית משלבת תיאוריה ופרקטיקה. בהיבט התיאורטי, סיפורי חיים של אנשים זקנים מוערכים כאמצעי למידה על התפתחות בזקנה וכדרך להתבונן בתהליכי ההזדקנות. בהיבט היישומי והטיפולי־ייעוצי, הגישה מסייעת לאדם כי היא מעודדת אותו לספר את סיפור חייו ולראות את המשמעות מאחורי אירועים ותהליכים שעבר. תהליך חשיפת הסיפור האישי מקדמים פתרון קונפליקטים תוך־אישיים ובין־אישיים. כאשר אדם, באמצעות סיפור החיים שלו, פוגש את הרבדים השונים בחייו, ובהם ציפיות חברתיות לא ממומשות, אובדנים אישיים וחברתיים, אירועי חיים מתסכלים, טראומות, אכזבות וכישלונות, לצד הצלחות, ונוצר דיאלוג תוך־אישי ובין־אישי שפירותיו הם הבנה, משמעות, חוכמה ושלווה. חוקרים בתחום הגרונטולוגיה הנרטיבית מצאו כי תהליך זה, המתרחש באמצעות סיפור החיים, יכול לחזק את חוסנו של האדם לנוכח משברים, אתגרים ומצבי איום גם בהווה.


סקירת החיים כמוה כריקוד עדין בין המטפל למטופל, שבאמצעותו מתאפשרת התאמת הסיפור האישי לשינויים המתרחשים בחיים. התהליך מסייע ביצירת משמעות חדשה המאפשרת התמודדות טובה יותר עם ההווה שיש בו אובדנים ואיומים, ועם העתיד, שטומן בחובו אובדנים נוספים

המפגש הטיפולי בין איש המקצוע לאדם הזקן מעניק לזקן הזדמנות נוספת, ואולי הזדמנות אחרונה, לספר את סיפור חייו. במסגרת זו הוא יכול להציג את תפיסת עולמו ואת מכאוביו, לספר על אכזבותיו ועל הצלחותיו ועל ההישגים שהשיג בחייו. התהליך מאפשר לצייר תמונה שלמה ומשמעותית של מסע החיים של האדם, ובמהלכו עולים זיכרונות עבר, רגשות הווה ותפיסת העתיד, וכך אפשר ליצור הרמוניה בין כל התקופות. לדברי אנשי המקצוע, הִקִרבה לסוף החיים ומצבי איום מתמשכים מגבירים את הצורך בסקירת החיים. הדרך שבה האדם מספר את סיפורו משקפת את זהותו, ומציגה כיצד הוא תופס את תהליך ההזדקנות שלו. ההתבוננות ממרומי ההר על כל הדרך שעשה האדם יוצרת הזדמנויות להשיג תובנות על המסע ועל תהליך ההזדקנות שהוא חווה בהווה ועל הכוחות הטמונים בו, חוסנו ויציבותו.


אם כך, אפשר לומר כי סקירת החיים כמוה כריקוד עדין בין המטפל למטופל, שבאמצעותו מתאפשרת התאמת הסיפור האישי לשינויים המתרחשים בחיים. התהליך מסייע ביצירת משמעות חדשה המאפשרת התמודדות טובה יותר עם ההווה שיש בו אובדנים ואיומים, ועם העתיד, שטומן בחובו אובדנים נוספים. הכוריאוגרפיה של הריקוד נבנית באמצעים מגוונים של הגישה הנרטיבית.

בכלי התערבות נרטיביים אשר מניסיוני כמטפלת, העוסקת שנים רבות בליווי אנשים זקנים, מתאימים לעבודה עם אנשים זקנים אשר עברו אירועי חיים טראומטיים ואשר מציאות חייהם בהווה — בזקנתם — מלווה בזיכרונות אלו, והם גם מתעוררים לנוכח המציאות העכשווית המלחיצה.


אנשי מקצוע, עובדים סוציאליים ומטפלים העובדים באזורי עימות צריכים לסייע לאדם הזקן לאתר מקורות חוסן ועמידות, בעזרת האמצעים הטיפוליים והייעוציים העומדים לרשותם. הגרונטולוגיה הנרטיבית מספקת מסגרת שהיא גם תיאורטית וגם יישומית, ומסייעת למטפלים באנשים זקנים בהתערבויות קצרות טווח. הזיקנה היא זמן של התבוננות במשמעות החיים — ולכן כוחה של הגישה ביכולתה לעודד התבוננות רפלקטיבית על מסע החיים, לסייע בהשלמה וקבלה של מסע החיים ככללו, וליצור המשכיות ועקביות בתחושת הזהות של האדם הזקן ובמציאת המשמעות של חייו.

פוסטים קשורים

הצג הכול

Comments


bottom of page