התמודדות עם הכאב דרך אמנות ויצירה: התערוכה המיוחדת של דיירי אחוזת פולג

"העבודות נולדו מתוך כאב: מתוך הכאב הקולקטיבי, מתוך הפחד של הלא-נודע, מתוך הפחד של דיירים שאיבדו בני משפחה או חברים". מנהלת התרבות תמי זסלבסקי-סלע מספרת על הפרויקט שיזמה

תמי זסלבסקי-סלע

מנהלת תרבות באחוזת פולג

המלחמה תפסה גם אותי - כמו מדינה שלמה - לא מוכנה.

שבוע הסתובבתי כמו אריה בכלוב, בחוסר שקט ועם הבלבול והצורך לעשות מעשה.

פרט להתנדבויות של חקלאות, אם זה ירק ואם זה פרחים, לארוז מנות למפונים או להכין אוכל לחיילים, לשלוח כל דבר אפשרי שרק החיילים מצייצים, היה ביב הצורך ליצור משהו.

וכך נולד הפרויקט המיוחד הזה, מתוך הכאב.

התערוכה "חור בלב" באחוזת פולג. צילום: לני אקבאי

יצאנו למיזם של עבודות יצירה ואמנות של דיירי אחוזת פולג להנצחת מאורעות השבת השחורה של 7 באוקטובר, ולהבעת הרגשות שמעלה המלחמה. שיתפתי את מדריכי האמנויות בבית הדיור המוגן ברעיון, וכולם חיבקו אותו באהבה ונרתמו להוציא אותו לפועל.

בתוך שבועיים כבר התחילו לזרום עבודות לתערוכה.

העבודות נולדו מתוך כאב: מתוך הכאב הקולקטיבי, מתוך הפחד של הלא-נודע, מתוך הפחד של דיירים שאיבדו בני משפחה או חברים. בין הדיירים שלנו יש סבים וסבתות לנכדות שנרצחו במסיבה ברעים ולנכדים שנפלו בקרב בימים הראשונים ללחימה.

התערוכה הוקמה בארבע פעימות, כאשר בכל פעם הצטרפו עוד רעיונות ועוד עבודות. הדיירים יצרו

ציורים, קולאז'ים, פסלים, עבודות ריקמה, צילומים, עבודות בעץ, קיר שכולו לבבות בגדלים שונים ואינטרפציות שונות. כל הדברים האלו בנו את התערוכה לאט לאט.

ואז נולד הרעיון לקיים אירוע בערב נר ראשון של חנוכה, ב-7 בדצמבר, חודשיים לפרוץ המלחמה. חשבתי שאין כמו הסמליות של חג החנוכה שבו אנו מגרשים את החושך ומחזירים את האור.

החלטנו לקיים מפגש קהילתי לפתיחת התערוכה, שקראנו לה "חור בלב". עצרנו את החוגים ואת הפעילויות השוטפות לטובת מפגש שבו דיברנו על הכאב, שרנו שירים יחד עם הזמרת שירה שנהב שגם ניגנה על פסנתר.

המפגש שנוצר עם הדיירים – מפגש קהילתי, לא היה רק טקס עצוב, אלא מפגש מחושך לאור, מכאב לתקווה ואופטימיות.

כך היה לנו מפגש קהילתי מעצים, שביטא את החור הענק בלב של יום הטבח, את האבל על ההרוגים והדאגה לחטופים, ואת התפילה לשובם של הלוחמים בשלום ולימים טובים יותר.