דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

זכויות סבים וסבתות בהליכי אימוץ הננקטים כלפי הנכדים

10/02/2009

האם לסבתא שמגדלת את נכדה בעוד הוריו בחיים יש משקל בהחלטה אם לפתוח הליכי אימוץ לילד? בית המשפט קבע שלא. ד"ר ישראל דורון מסביר שהחלטת השופטים מבוססת על מעמדם המצומצם של סבים וסבתות בחקיקה הישראלית

 

קיימים היבטים משפטיים שונים ומעניינים בנוגע למעמדם של סבים וסבתות במשפט הישראלי ובחלקם עסקנו בטורים קודמים. כפי שהודגש בעבר, המציאות המשתנה של מבנה המשפחה הישראלית, לצד העלייה בתוחלת החיים והגידול בשיעורי הגירושין, הביאו לעלייה משמעותית במעורבות של סבים וסבתות בגידול נכדיהם. כמו כן, בתי המשפט עוסקים גם בסוגיית מעמדם של סבים וסבתות במקרים של חילוקי דעות בעניין הנכדים בין סבים וסבתות ובין ילדיהם ו/או בינם לבין בני הזוג של ילדיהם הבוגרים - הורי הנכדים.

 

עיקר העיסוק המשפטי במעורבות הסבים והסבתות בחיי הנכדים נסב סביב זכויות ביקור ושמירה על קשר עם הילדים. הפעם נדון במעמדם של סבים וסבתות במקרים בהם ננקטים הליכי אימוץ כלפי נכדיהם, מכוח חוק אימוץ ילדים. בעקבות הליכי האימוץ לא רק שהנכדים נלקחים מהוריהם אלא שהם מנותקים מבחינה משפטית גם מהסבים ומהסבתות שלהם. השאלה היא האם לסבים ולסבתות יש מעמד משפטי בהליך האימוץ.

 

 

העמדה הכללית של המשפט הישראלי היא שאין להכיר במעמדם של סבים וסבתות ו/או של קרובי משפחה רחוקים יותר בכל הנוגע לחוק אימוץ ילדים

 

 

עניין מעורבות סבים בהליכי אימוץ נדון במסגרת פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה בפני השופטים שטמר, עמית וקינן (בקשת רשות ערעור 3221/08). במקרה זה פנתה סבתא לבית המשפט וביקשה לקחת אחריות משפטית על נכדה הקטין. בתה (אם הנכד) הייתה מכורה לסמים ובנה (הנכד) נולד עם תסמונת גמילה. הבת התגוררה בבית אמה (הסבתא) וכך גם אחותה, שגם היא הייתה מכורה לסמים.

 

הסבתא התחייבה כלפי רשויות הרווחה ליטול אחריות על הטיפול בנכד הקטין, תוך סיוע ומעקב של רשויות הרווחה. ואולם, בעקבות ההידרדרות המתמשכת במצבו של הילד, הורה בית המשפט לנוער להוציא אותו מביתו ולפתוח בהליכים לאימוצו. משהחלו להינקט הליכים למסירת הנכד לאימוץ, פנתה הסבתא לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתמנות כאפוטרופסית על הנכד שלה, אך הדיון בבקשתה אוחד עם הדיון בבקשה להכריז על הנכד כבר-אימוץ. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אין לסבים וסבתות מעמד בדיון זולת במקרה בו ההורים הביולוגיים נפטרו או שאין אפשרות לאתרם. לפיכך דחה בית המשפט על הסף את בקשת הסבתא להתמנות כאפוטרופוס ולהיות מעורבת בהליכים לאימוץ הנכד. על החלטה זו הגישה הסבתא בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

 

הסבתא הדגישה בפני בית המשפט המחוזי את היותה דמות דומיננטית בחיי הנכד. היא זו שגידלה אותו למעשה מיום היוולדו, והיא המשיכה לדאוג לו ולבקר אותו גם כאשר הועבר למסגרת מוגנת מחוץ לביתה. ואכן, בדיקה שנעשתה לבקשתה העלתה כי הסבתא היא ה"הורה למעשה" של הנכד. הסבתא המשיכה וטענה כי מבחינה משפטית יש לפרש את המושג "הורה" באופן שמשקף את המציאות המשפחתית המשתנה, וביקשה להחיל מושג זה גם על קרובי משפחה נוספים פרט להורים הביולוגיים. פרשנות שכזו, לטענת הסבתא, תואמת והולמת את תכלית חוק אימוץ ילדים, הנעוצה בשמירה על טובתו. רשויות הרווחה התנגדו לפרשנות זו ונסמכו על לשונו הפשוטה של החוק, ממנה עולה כי רק להורים הביולוגיים והטבעיים יש מעמד משפטי בהליכים לאימוץ ילדים, וכי מושג "הורה" בהקשר זה אינו כולל את "הוריו של ההורה".

 

בפסק דינו פתח בית המשפט לערעורים בסקירה של תכלית חוק אימוץ ילדים והרקע במסגרתו הוא פועל. כפי שציין בית המשפט, נקודת המוצא של החוק היא כי זכותם של ההורים לקיים את חובתם כלפי ילדיהם, ולפיכך יש לכבד את האוטונומיה והפרטיות של התא המשפחתי - אוטונומיה השוללת את התערבותם של גורמים זרים ו/או של המדינה בגידול הילדים. זו גם הסיבה, לפי בית המשפט, לכך שהחוק התמקד מלכתחילה במשפחה הגרעינית בלבד, ולא עסק בסבים, סבתות, או קרובי משפחה אחרים. ההתייחסות היחידה למשפחה המורחבת נוגעת למקרה ספציפי וחריג, ולפיו ניתן להתחשב בדעתם של סבים וסבתות כאשר הוריו של הקטין נפטרו. לפי בית המשפט, מקרה פטירה הוא מקרה חריג והעובדה שהמחוקק העניק מעמד מיוחד למקרה זה מעידה על כך שביקש לשלול מעמד שכזה למקרים בהם הורי הקטין חיים.

 

 

פקידי הסעד אמורים לשקול את מעורבות הסבים והסבתות במסגרת קביעת "טובת הילד" לאחר שכבר הוכרז כבר-אימוץ

 

 

בית המשפט לערעורים קבע כי לפי העולה מפסקי דין קודמים שניתנו על ידי בית המשפט העליון לגבי זכויות ביקור של סבים וסבתות, העמדה הכללית של המשפט הישראלי היא שאין להכיר במעמדם של סבים וסבתות ו/או של קרובי משפחה רחוקים יותר בכל הנוגע לחוק אימוץ ילדים. אמת המידה הבסיסית המעוגנת בחוק זה הינה "טובת המאומץ" ובהקשר זה איזון האינטרסים נעשה כמעט באופן בלעדי מול זכויות ההורים והמסגרת המשפחתית האוטונומית - אך לא מעבר לכך.

 

בית המשפט הדגיש כי לא התעלם ממקומה ומעמדה של המשפחה המורחבת כאשר שקל האם להכריז על הקטין כבר-אימוץ. אין ספק כי "קול הדם" או "קול הטבע" חשובים ורלבנטיים. נקודת המוצא של בית המשפט היא שיש להשאיר את הקטין במסגרת המשפחה המורחבת והטבעית. ואולם, שיקולים אלה נכנסים לחשבון רק לאחר שבית המשפט מכריז על הקטין כבר-אימוץ. יוצא מכך שבשלב הראשון ה"שחקנים" הראשיים והבלעדיים בזירה הם בני המשפחה הגרעינית ופקידי הסעד שמרכזים את מלוא המידע ומוסרים אותו לבית המשפט. פקידי הסעד אמורים לשקול את מעורבות הסבים והסבתות במסגרת קביעת "טובת הילד" לאחר שכבר הוכרז כבר-אימוץ. בית המשפט הדגיש כי קבלת פרשנות הסבתא במקרה הנדון תגרום למצב שבו בכל דיון בהליכי אימוץ תהיה לקשת רחבה של קרובי משפחה ובהם אחיות, דודות, סבים וסבתות האפשרות לטעון כנגד ההליכים. מצב דברים שכזה יכביד ויעמיס על ההליך המשפטי ויפגע בטובת הקטין.

 

לפיכך, בית המשפט לערעורים הגיע למסקנה כי על רקע לשון החוק ועל רקע השיקולים שתוארו לעיל, אין הצדקה להכיר במעמדה של הסבתא בהליכים להכרזת נכדה כבר-אימוץ. ערעור הסבתא נדחה. פסק דין זה מצטרף, אם כך, למגמה כללית שמסתמנת כיום בפסיקה הישראלית היא שאין לתת מעמד משפטי מיוחד לסבים ולסבתות מעבר לחריגים צרים שמוכרים בחקיקה. מכאן יוצא שאין לצפות שבית המשפט יכיר בחשיבות הסבים והסבתות מבלי שתשתנה החקיקה בישראל.

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים