דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

מחוברים ומבלים - קהילות מבוגרים באינטרנט

7/09/2010

מהפכת האינטרנט, שהחלה באמצע שנות ה- 90 של המאה ה- 20, לא פסחה על האוכלוסייה המבוגרת. אמנם שיעור המשתמשים באינטרנט בקרב בני 65ומעלה נמוך יחסית לקבוצות גיל צעירות יותר, אך הוא גדל במהירות רבה מדי שנה. בארצות הברית, לדוגמא, עמד היקף השימוש באינטרנט בתחילת 2010 על 42% מכלל אוכלוסיית המבוגרים. בישראל, מתברר, הנתונים מעט נמוכים יותר. על פי מחקר של משרד המסחר והתעשייה שנערך ב- 2009, שיעור המבוגרים המשתמשים באינטרנט הוא 30.6%. אם מוציאים מן השקלול את המבוגרים הערביים, ששיעור המשתמשים באינטרנט מביניהם הוא אפסי, אזי ששיעור השימוש בקרב המבוגרים היהודיים מגיע ל- 34.7%. היקף השימוש הגבוה ביותר, אגב, הוא בקרב מבוגרים שעלו מקרב מדינות חבר העמים (37.9).

 

מחקרים מראים כי לשימוש באינטרנט יש השפעה חזקה מאד על תחושת הרווחה הסובייקטיבית של המבוגרים הגולשים. כבר עם רכישת מיומנויות מחשב בסיסיות ניתן לראות עלייה בתפישת העצמאות של המשתמש ונוצר תהליך העצמה (מעבר מחוסר אונים לשליטה ומפאסיביות לאקטיביות) כתוצאה מן הכוח שנותן השינוי והכוח הנוצר כתוצאה מרכישת ידע. השימוש באינטרנט נמצא כבעל קשר מובהק לרמות גבוהות של תחושת קישוריות חברתית, לרמות גבוהות של תחושת תמיכה נתפשת, לרמות נמוכות של דיכאון, וכן לעמדות חיוביות בכל הנוגע להזדקנות באופן כללי. בנוסף לכך, למעורבות בעולם הווירטואלי יש תרומה לחיזוק הדימוי העצמי והביטחון העצמי של המשתמשים המבוגרים.

 

בעוד שהשימוש באינטרנט מספק מגוון תועלות פרקטיות ורגשיות למשתמשים בו, עבור רוב המבוגרים המידע הזמין ברשת האינטרנט, כמו גם מגוון התועלות הרחב שלה, נמצאים עדיין מחוץ להישג ידם. היקף השימוש באינטרנט גבוה יותר בקרב גברים ובקרב בעלי הכנסה גבוהה והשכלה גבוהה, אולם לרוב המבוגרים עדיין אין נגישות למחשב בכלל או לרשת האינטרנט עצמה. הבעיה הזו מתוארת בספרות כ"פילוג דיגיטאלי" (Digital Divide), והיא נובעת ממחסומים שונים כגון:העלויות הגבוהות של קניית מחשב, אחזקתו ודמי המנוי לאינטרנט; העדר ידע בסיסי לגבי אופן השימוש במחשב; רתיעה מטכנולוגיה מודרנית (טכנופוביה); העדר הכשרה זמינה; תחושה של חוסר רלוונטיות ושל היעדר צורך לא מסופק שהמחשב והאינטרנט עשויים לספק; קושי בקריאת האותיות הקטנות באתרי האינטרנט.

 

בשנים האחרונות נטען שגם מבין אלו שמשתמשים באינטרנט יש רבים הסובלים מן הפילוג הדיגיטאלי, שכן הם משתמשים ביישומים הפשוטים ביותר, בעוד שהשימוש שלהם ביישומים מורכבים מוגבל.

 

 

השימוש באינטרנט נמצא כבעל קשר מובהק לרמות גבוהות של תחושת קישוריות חברתית, לרמות גבוהות של תחושת תמיכה נתפשת, לרמות נמוכות של דיכאון, וכן לעמדות חיוביות בכל הנוגע להזדקנות באופן כללי

 

 

מחקרים העוסקים ב"גולשים כסופי שיער" מלמדים על כך שמבוגרים יכולים ליהנות ממגוון תועלות כתוצאה מן השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת וששימוש זה יכול לסייע ביצירה של גשר בין הדורות. מחקרים אלו זיהו מגוון שימושים באינטרנט בקרב הדור המבוגר, שהמרכזיים שבהם הם: (1) אמצעי תקשורת – כלים מבוססי אינטרנט, כגון תוכנות דואר אלקטרוני, משמשים לצרכי תחזוקה של הרשת החברתית הקיימת עם בני משפחה וחברים. הם גם משמשים ככלי ליצירה של מערכות יחסים חדשות, ומסייעים בהסרה של מגבלות מרחק ותחבורה; (2) מקור מידע – האינטרנט מאפשר גישה מוגברת למידע בענייני אקטואליה, בריאות, צרכנות, קורסים מקוונים ועוד; (3) כלי מכוון מטרה – לדוגמא:קניות, ניהול חשבון הבנק או תכנון חופשות; ו- (4) פעילות פנאי – מבוגרים משתמשים בפעילויות פנאי רבות המוצעות ברשת האינטרנט, כגון:בניית עץ המשפחה, אלבומי תמונות מקוונים, משחקים ותחביבים וירטואליים. יתרה מכך, במחקר ישראלי שנערך ע"י בליט-כהן וליטווין (2004) נמצא שמבוגרים המעורבים בעולם הווירטואלי נוטים להתייחס למחשבים שלהם כאל נוכחות עצמאית בבתיהם, ואף לייחס להם תכונות אנושיות, משל היו רכיב חדש ברשת החברתית שלהם.

 

אחת התופעות הבולטות בכל הנוגע לשימוש שעושים מבוגרים באינטרנט היא הפופולאריות הרבה שצוברות קהילות המבוגרים המקוונות. מתברר, שהסיבה לכך נעוצה בראש ובראשונה בעובדה שבמקביל לדיונים במגוון נושאים, קהילות אלו מספקות לחבריהן פעילויות פנאי מהנות ואפשרות להתבדר ולהשתעשע עם חברים מהקהילה. למרות שניתן היה לצפות שנושאי השיחה המרכזיים בקהילות המבוגרים באינטרנט יהיו בריאות או קשרי משפחה, נמצא שהנושא שמעסיק יותר מכל את המבוגרים הוא "כיף מקוון"– משחקים, בדיחות, וסיפורים משעשעים. ממצאים אלה עולים ממחקר שנערך במסגרת מכון בורדה לתקשורת חדשנית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. המחקר נערך באמצעות ניתוח תוכן כמותי של 686,283 הודעות (פוסטים), שפורסמו ב- 14 קהילות מבוגרים מקוונות מובילות. רוב הקהילות התבססו על פורומים, ולחלקן היו גם חדרי שיח (צ'ט). כולן התבססו על שימוש בשפה האנגלית וכוונו לקהל בינלאומי. הניתוח נערך באמצעות שימוש בתוכנה חדשנית, ה- Forum Monitoring System.תוכנה זו פותחה במיוחד לצורך ניתוח תוכן של קהילות מקוונות, על ידי .1st2c Ltd, חברת מחקר בינלאומית, שבעליה הסכימו להעמיד את התוכנה לרשות עורכת המחקר.

 

המחקר עקב אחר שנה שלמה של פעילות בקהילות שנבדקו. במהלך תקופת המחקר המספר הממוצע של הדיונים הפעילים מדי יום הכפיל את עצמו, ומספר ההודעות שהתפרסמו בכל יום, כמו גם מספר הכותבים, גדל פי שלושה. מדובר בשיעורי גידול עצומים, בהתחשב בעובדה שהקהילות שנבחרו היו פעילות מאד עוד לפני תחילת המחקר. הסיבה לגידול עשויה להיות עלייה בשיעור המבוגרים המשתמשים ברשת, אך סביר יותר להניח שהיא נובעת בעיקר מעלייה בשיעור המבוגרים שהתנסו בקהילות והפכו למשתתפים נלהבים.

 

ניתוח התוכן זיהה 13 נושאים מרכזיים הנדונים בפורומים. הנושא המדובר ביותר, עם למעלה מ- 130 אלף הודעות, היה "כיף מקוון". הודעות אלו כללו בעיקר משחקים חברתיים, שחברי הקהילה שיחקו זה עם זה במסגרת הפורומים. המשחקים היו משחקים קוגניטיביים, כגון משחקי טריוויה או משחקים המבוססים על אוצר מילים, משחקים אסוציאטיביים ומשחקים יצירתיים. דוגמא למשחק אסוציאטיבי הוא משחק שבו משתתף כתב משפט בן ארבע מילים, ואז המשתתף הבא היה צריך לכתוב משפט חדש בן ארבע מילים, שהמילה הראשונה שבו היא המלה האחרונה במשפט הקודם. במשחקים יצירתיים המנגנון היה דומה, אבל אז היה צריך להיות גם קשר בין המשפטים, כשהתוצאה הסופית היא סיפור, שיר או חמשיר שנוצרו בשיתוף פעולה. על פי רוב, התכנים במשחקים הללו היו מלאי הומור. בנוסף, המשתתפים נהגו לפרסם גם בדיחות וסיפורים משעשעים להנאת חבריהם לקהילות.

 

במקום השני, עם למעלה מ- 90 אלף הודעות, עמד נושא ה"פרישה". הודעות אלו כללו דיונים בנושאי זכויות פרישה, מתי כדאי לפרוש, איפה כדאי לחיות אחרי הפרישה וכדומה. במקום השלישי, עם כ- 80 אלף הודעות, עמדו דיונים שעסקו ב"משפחה". דיונים אלו עסקו במערכות יחסים עם בני זוג, ילדים ונכדים. נושא ה"בריאות" הגיע למקום הרביעי בלבד, עם כ- 50 אלף הודעות שעסקו בבריאות וחולי. שני הנושאים הבאים היו קשורים לתעסוקה: "עבודה ולימודים" ו"פנאי". הודעות שעסקו ב"פנאי" כללו בעיקר המלצות על בילויים, ספרים, הצגות ותוכניות טלוויזיה. פחות נדונים, אך עדיין עם מספר נכבד של הודעות, היו (בסדר יורד):"כספים", "דת ורוח", "טכנולוגיה", "הזדקנות", "אקטואליה", "קניות" ו"נסיעות".

 

ניתוח טון הדיונים, שהתבסס על מדידת השכיחות והעוצמה של יותר מ- 2000ביטויים, הראה כי היחס בין מספר הביטויים החיוביים לשליליים עומד על 1.26 ל-1 (היינו, 1.26 ביטויים חיוביים לכל ביטוי שלילי). עוצמת הביטויים השליליים הייתה דומה לעוצמת הביטויים החיוביים. כתוצאה מן השכיחות והעוצמה הדומות, התקבל אינדקס טון סופי העומד על 0.34 (בסולם הנע בין 3- ל 3), מה שמעיד על כך שטון הדיונים מאוזן למדי. במילים אחרות ניתן לומר כי הטקסטים, שהתפרסמו בקהילות, ביטאו הן רגשות חיוביים והן רגשות שליליים, ובמידה דומה.

 

ממצאים אלו מלמדים על כך, שהקהילות המקוונות משמשות כמרחב לדיון כמעט בכל נושא אפשרי - מנושאים אישיים לנושאים ציבוריים, מנושאים רציניים לנושאים קלילים, ומנושאים הרלוונטיים בעיקר למבוגרים לנושאים כלליים. בנוסף, הקהילות מאפשרות לבטא מגוון רחב של רגשות, מרגשות שליליים מאד לרגשות חיוביים מאד. נראה, שהשימושים באינטרנט, אשר נמצאו במחקרים קודמים, רלוונטיים גם לקהילות המקוונות. הקהילות משמשות אמצעי לתקשורת בינאישית, מקור אינפורמציה, כלי מכוון מטרה ופעילות פנאי בפני עצמה.

 

לאור הדומיננטיות של ה"כיף המקוון", נראה שהשימוש האחרון הוא דומיננטי במיוחד. יתר על כן, לאור העובדה שהקהילות המקוונות מרחיבות בצורה ניכרת את המעגל החברתי של המשתתפים, נראה שהן גם מספקות תמיכה רגשית ומאפשרות שימור תחושת חיבור ושייכות לעולם. הקהילות עשויות אף להציע הזדמנות לגילוי עצמי וצמיחה, שכן האנונימיות והיעדר הנראות מאפשרים למשתתפים להביע רגשות ומחשבות, שהם לא נוהגים לבטא, ולהתנסות במערכות יחסים ובתפקידים חדשים. בנוסף, הקהילות עשויות לספק גם הסחת דעת. מבוגר שמרגיש עצוב, בודד או משועמם, יכול להימנע מרגשות אלו על ידי שיחה ומשחק עם חברים בקהילה.

 

מכיוון שהקהילות מספקות הן רשת חברתית והן פעילות פנאי מהנה, ובהתבסס על הנושאים הנדונים בהן ועל התגמולים האפשריים, ההשתתפות בקהילות עשויה לתרום בצורה משמעותית לרווחתם של אנשים מבוגרים. הקהילות עשויות לשמש ככלי רב עוצמה, שיסייע למבוגרים להתמודד עם דחק, אובדן ואירועי חיים שליליים. כמו כן הן עשויות לתרום להגנה, שימור ואף טיפוח הדימוי העצמי.

 

 

המאמר המלא נמצא ב:

Nimrod, G. (2010). Seniors' online communities: A quantitative content analysis. The Gerontologist, 50(3), 382-392.

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים