דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

"הומור כדרך חיים": תוכנית מהסרטים / פרויקט לדורות

פרויקט הפקת סרטים הומוריסטיים שהתקיים במרכז היום לקשיש ביהוד עלה על כל הציפיות. הקשישים לא הפסיקו להתלהב מהגישה החיובית ומחדוות היצירה. בחודש הקרוב יוקרנו הסרטים באירוע חגיגי ורב משתתפים

23/05/2010

פרויקט "הומור כדרך חיים" במרכז היום לקשיש ביהוד יצא לדרך לפני כארבע שנים בשיתוף פילוסוף ההומור אנזו אגדה-גורן. הפרויקט ממומן כולו על-ידי בני הזוג מריאן ודורון לבנת, שפרסו חסותם ונרתמו לסייע לעמותה למען הקשיש ולמרכז היום בפרט. התמיכה הכספית זוכה לליווי צמוד, כלכלי ועסקי, של ארגון "מתן – הדרך שלך לתת".

 

במסגרת הפעילות אנו בונים מדי שנה תוכנית המשלבת תכנים מתורת החשיבה החיובית עם דגש על אופטימית, קידום ה-wellbeing, בריאות נפשית והזדקנות מוצלחת. השנה התחלנו בפרויקט ייחודי וחדשני של הפקת סרט לקידום הראייה ההומוריסטית בחיי היום יום של הקשישים.

 

כ-45 קשישים ממרכז היום משתתפים בתוכנית הבנויה מ-12 מפגשים שבועיים ומלווה על ידי צוות המרכז וכ-10 מתנדבים גמלאים. המנחים הם: אנזו אגדה-באו – יועץ ומלווה, יוחנן ולר – מפיק ובמאי, מרדכי גרינברג – מלווה, יהודית שורק – (עו"ס) מנהלת מרכז היום, מירי שנר – מנחת קבוצות וחברת הטלוויזיה הקהילתית בנווה מונוסון, אפרים בר-זאב – חבר הנהלת העמותה ומוותיקי הטלויזיה הקהילתית ביהוד, עדנה ליבן – מתנדבת ותורמת למרכז היום ואורה קורנבלום – עורכת בטלוויזיה הקהילתית יהוד.

 

כל מפגש כלל חמישה שלבים:

-          חשיפה של הקשישים לעולם הפקת הסרטים עם דגש על סוג ה"טלקומדיה"

-          תרגול טכניקות של הומור וחשיבה חיובית

-          עיבוד טיפולי של תכנים שחברי הקבוצה מעלים מניסיונם וחוויותיהם

-          עיבוד הסיפורים לתסריט

-          צילום התסריטים הנבחרים כשהשחקנים הם הקשישים עצמם

-          בסוף כל מפגש צפייה בסרט הראשוני

 

המשתתפים היו שותפים פעילים בהבאת הסיפורים, בהפיכתם לתסריט, ובליהוק החברים למשחק בסרט. תוך כדי כך למדו מושגי יסוד בבימוי, משחק, תסריטאות ועריכה הקולנועית. כל הפעילות נערכה בשילוב טכניקות של הומור וחשיבה חיובית. ימי שלישי בהם נערכו המפגשים הפכו להרבה מעבר ל"פעמיים כי טוב". הפרויקט תרם לשיפור ההרגשה הכללית ולהפחתת הלחץ בקרב הקשישים והאיר דרכים יצירתיות להתמודדות עם בעיות. הוא גם תרם לחיזוק הקשרים בין חברי המרכז שבאים מרקע שונה והגביר את תחושת הביחד.

 

בהיבט הטיפולי, דרך הפעילות הצלחנו לגעת במצוקות היומיומיות של הקשישים וללוות אותם בהתמודדות ובפורקן. ישנם קשישים שהאתגר במציאת פעילות עבורם גדול במיוחד. העבודה על הסרט נמצאה מתאימה גם לסגורים שבהם, לאלה שמתקשים לתקשר עם הסביבה בשל תהליכים דמנטיים ולאלה שחוו משברים ואובדנים.

 

חברי הקבוצה התחברו לעניין באופן שעלה על ציפיותינו. הם גילו פתיחות ושיתוף, מצאו תמיכה הדדית, והתמודדו עם לא מעט מאתגרי הגיל: שיכחה, חוסר סבלנות, בעיות שמיעה, בריחת שתן וגם יחסים עם הילדים. העבודה באמצעות המצלמה הוכחה ככלי טיפולי שהשפעותיו עוצמתיות יותר מכל טכניקה אחרת אליה נחשפו הקשישים עד היום.

 

 

המשתתפים הביאו את סיפוריהם האישיים ובדרך למדו מושגי יסוד בבימוי, משחק, ועריכה הקולנועית. כל הפעילות נערכה בשילוב טכניקות של הומור וחשיבה חיובית

 

"יש לי מרץ ושמחת חיים כאילו אני שוב צעירה", סיפרה אחת המשתתפים. "אני רואה שאני עוד שווה ויכולה לעשות דברים ואפילו ללמוד תחומים חדשים"

 

 

החברים עצמם העידו על כך. אחת מהם, חולת פרקינסון שעברה חמישה התקפי לב, אמרה שהמפגשים הצילו אותה: "אין לי כאבים ביום שלישי, יש לי מרץ ושמחת חיים כאילו אני שוב צעירה. אני רואה שאני עוד שווה ויכולה לעשות דברים ואפילו ללמוד תחומים חדשים".

 

משתתף אחר אמר: "בפעם הבאה שיקרה לי מה שעבדנו עליו, אני כבר לא אקח ללב אלא אזכר בחיוך במה שלמדנו". משתתפת נוספת סיפרה: "למדתי מאיך שראיתי את עצמי בסרט, להיות יותר רגועה ופחות עצבנית". וגם: "ביום הזה אני מרגישה שאני בעננים"; "יוצאים ממני דברים שבחיים לא חשבתי שיש לי"; "אם הבת שלי תראה אותי, היא לא תאמין לי יותר שאני חולה"; "לא האמנתי שבגיל 86 אני אהיה שחקנית".

 

הציפיה לימי המפגשים היתה משותפת לכל מי שנטל חלק בפרויקט. שיעור ההשתתפות היה חסר תקדים: 95% מהמבקרים ביום זה. מספר המשתתפים גם עלה מאז תחילת הפרויקט. אחוזי ההיעדרויות היו נמוכים במיוחד. התהליך סחף את כולם, ורבים התנדבו ונרתמו לסייע להצלחתו. התרומה הנדיבה של הזוג לבנת היא שאיפשרה לנו לממן את העלויות הכרוכות בהפעלתו.

 

הפעילות הולידה שישה סיפורים שטיפלו במגוון נושאים: אהבה ראשונה, הימים הראשונים במרכז היום, הרטבה, שיכחה, עיוורון וביקור בקופת חולים. בסיום הפרויקט הוזמנו כל הקשישים

והמתנדבים להקרנת "טרום בכורה" של הסרטים ושל קטעים נבחרים "מאחורי הקלעים" ופספוסים. בדברי הסיכום ציינו רבים מהמשתתפים כי היו מעוניינים לשתף את כל בני דורם בחוויה שהעניקה להם תובנות חדשות ושמחת חיים. את הסרטים שיצרו ראו כעדות חיה שתישאר אחריהם כעדות לחיים שמחים, מלאי פעילות, עניין, התחדשות ויצירה.

 

ב-3/6/10 יוקרנו הסרטים בערב חגיגי בנוכחות משפחת לבנת, הקשישים ובני משפחותיהם, מכובדים ואורחים רבים. אין ספק שפעילות ייחודית זו הכניסה צבע רב לחיינו במרכז, הומור וצחוק ודרך מיוחדת לבחינה מחדש של הקשיים, המוגבלויות והמחלוקות.

 

מרכז היום לקשיש ביהוד ועמותת "עלה", רואים שליחות בקידום רעיון ה"הומור כדרך חיים" והפעלת פרויקטים נוספים מעין אלו, כחלק ממערך השירותים המיוחדים הניתנים לקשישים, להבטחת בריאותם הנפשית והפיזית והזדקנותם בדרך חיובית ואופטימלית.

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים