דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

חוק ביטוח סיעוד - יש להחיל את זכות הבחירה על כלל הזכאים לשירותי סיעוד

הניסיון שהצטבר באנגליה ובניסוי שנערך בישראל מצביע על כך שרוב הזכאים לשירותים מעדיפים להמשיך ולקבל שירותים פורמליים באמצעות חברות סיעוד

12/05/2010

אחת הסוגיות שמעסיקה בחודשים האחרונים את מעצבי מדיניות הרווחה בישראל ועובדי השירותים החברתיים ובעיקר השירותים לזקנים היא השאלה האם להעניק את הגמלה המוענקת לזכאים במסגרת חוק ביטוח סיעוד באמצעות הקצאת שירותים בעין, כפי שמקובל מאז הוחל ביישום החוק ב1988-, או על ידי מתן גמלה כספית המוענקת כבר לחלק מהזכאים לשירותי סיעוד במסגרת ניסוי המופעל על ידי המוסד לביטוח לאומי במספר אזורים בארץ. ראוי לציין, הן הפעלת הניסוי והן ההחלטה שהתקבלה לאחרונה להרחיבו עוררו ויכוח לוהט בין אלו המצדדים במתכונת השירותים בעין, לבין אלו התומכים במתן אפשרות לזכאים לבחור בין קבלת שירותים לבין קבלת גמלה כספית.

 

ראוי לציין שמחלוקת זו אינה חלה רק על שירותי הסיעוד אלא נוגעת גם לשירותים חברתיים אחרים. רק לאחרונה העלה שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג ,הצעה להפקיד חלק מקצבאות הילדים, המשולמות כיום למשפחות עניות, בחשבון חיסכון ארוך טווח ולאפשר לילדים, עם התבגרותם, להשתמש במשאבים הכספיים שיצטברו בחשבונות אלו לקניית שירותים ספציפיים שעשויים לקדם אותם כמו השכלה גבוהה, הכשרה מקצועית, פתיחת מיזם עסקי, רכישת דיור וכדומה. (שיטה זו מקובלת כבר בארצות אחרות). גם בעבר כבר הועלו הצעות שונות, שלא מומשו עד כה, להפניית חלק מקצבאות הילדים למימון שירותים כמו ארוחות חמות, מכשירי לימוד וכדומה.

 

לוויכוח המתנהל סביב היישום של חוק ביטוח סיעוד יש אפוא משמעות גם לתחומי שירות אחרים. מטרתו של מאמר קצר זה להציג בצורה מסודרת ושיטתית את העמדות השונות בזכות ובגנות כל אחת מהגישות, לתאר בקצרה את צורת מתן השירותים המקובלת בארצות אחרות, לבחון ממצאי מחקרים שנעשו בתחום זה ולהסיק מסקנות באשר להסדר הרצוי בארץ.

 

טיעונים עיקריים בזכות מתן אפשרות לזכאים לבחור בין קבלת שירותים לקבלת גמלה כספית

 

התמיכה במתן אפשרות בחירה שתביא לכך שזכאים (חלקם או רובם) יעדיפו גמלה כספית מעוגנת בארבעה נימוקים עיקריים שיוצגו בקצרה להלן:

 

-          עיקרון הבחירה. מתן אפשרות לזכאים להחליט בעצמם באיזו צורה לקבל את השירותים עולה בקנה אחד עם כמה עקרונות בסיסיים הרווחים בעידן של כלכלת שוק כמו עיקרון הצרכנות (Consumerism) המדגיש את הצורך לחזק את כוחם של הצרכנים, שאחד מביטוייו המרכזיים הוא זכותם ויכולתם לבחור בסוג השירות בו הם מעוניינים. עיקרון זה גם תואם ללא ספק את היעד של העצמת האזרחים הנתפס כאחד ממטרותיה המרכזיות של העבודה הסוציאלית. התפיסה העומדת בבסיסו של עיקרון זה היא לא רק האמונה בזכותו של הפרט לעצב את חייו, אלא אף ההכרה שהפרטים, ובכלל זה הזקנים ומשפחותיהם, מכירים את צורכיהם, כולל את הצרכים בתחום הסיעוד, ויכולים על כן להחליט מה הם השירותים הטובים ביותר שיספקו להם מענים. זכותם אף להחליט מי יהיה הגורם שיספק שירותים אלה ולפקח בעצמם על פעולותיו. מדובר אפוא ביישום זכות בסיסית של אזרחים בחברה דמוקרטית וחופשית.

-          חיזוק התמיכה של רשת הסיוע המשפחתית. מקומה ותפקידה של הרשת המשפחתית כגורם המושיט עזרה לבני משפחה הזקוקים לסיוע ובכלל הזקנים, נדון בצורה רחבה בספרות המקצועית. מחקרים רבים שנערכו בארצות שונות, ובכללן ישראל, מצביעים על כך שלמרות השינויים במבנה המשפחה, בגודלה, במיקום חבריה ובתפקידי הנשים והגברים, ממשיכים בני המשפחה למלא תפקיד מרכזי בהושטת סיוע לחברי המשפחה הזקנים. קיימים אומנם הבדלים בין המדינות הן בחלקם של המטפלים הלא-פורמליים (בני המשפחה( בהושטת הסיוע לזקנים, והן בתפיסת אחריות המדינה והמשפחה לאוכלוסייה זו. אך גם במדינות בהן חלקם של בני המשפחה בהושטת סיוע הוא מוגבל ביותר, קיימת הערכה הולכת וגוברת לחיוניות הסיוע של בני המשפחה ולצורך לסייע להם במילוי תפקיד זה. חיוניות הסיוע המשפחתי עשויה אף להתחזק בשל החשש ממחסור בעובדים בשירותי הסיעוד הפורמליים. אחד הגורמים המרכזיים המקשים על רצונם ויכולתם של בני משפחה לסייע לקרוביהם הזקנים, היא שהקדשת זמן למטרה זו מחייבת במקרים רבים עזיבת מקום עבודה, או צמצום בשעות העבודה. צעדים אלו פוגעים במצב הכלכלי של בני המשפחה וביכולת המימוש העצמי שלהם.

 

הגמלה הכספית הניתנת לזקן עצמו ו/או לבני משפחתו עשויה לאפשר על כן מתן פיצוי, ולו חלקי, לבני המשפחה בעבור המאמץ שהם משקיעים בסיוע ועשויה לחזק את התמיכה שהזקן מקבל מהרשת המשפחתית שלו. ראוי לציין שעל מנת להגביר את תמיכת הרשת המשפחתית, תהליך המכונה בספרות המקצועית אינפורמליזציה (Informalization), נוהגות מספר מדינות להקצות סיוע כספי למשפחות המסייעות לקרוביהם הזקנים. ראוי אף לציין כי במידה והסיוע לזקן ניתן בעיקר על ידי בן/בת הזוג, הגמלה הכספית עשויה לתרום לשיפור המצב הכלכלי שלהם.

 

-          צמצום כוחן של החברות המספקות שירותי סיעוד. אחד הנימוקים המרכזיים אותם מעלים התומכים במתן גמלה כספית (למשל, חברת הכנסת שלי יחימוביץ') היא שהשירותים בעין הכרוכים בהעברת כספים מהמדינה לחברות המספקות את שירותי הסיעוד, שרובן הן כיום בבעלות פרטית, העשירו את בעליהן של החברות. יתר על כן, חלק מהכספים מנותבים למטרות שונות, כמו כיסוי הוצאות מנהליות והבטחת אחוזים מסוימים של רווחים, שאינן קשורות ישירות לשירותם המסופקים לזכאים. הנכונות הרבה של ארגונים לספק שירותים במסגרת חוק סיעוד, שהתבטאה בין השאר במספר הרב של ארגונים שהתחרו במסגרת המכרז של הביטוח הלאומי, אכן מצביעה על כך שמדובר בפעילות המפיקה רווחים.

 

-        צמצום ההוצאה הממשלתית. המרת השירותים בעין בהענקת גמלה כספית עשויה לצמצם את ההוצאה הממשלתית הגדולה המנותבת כיום למימון שירותי הסיעוד, וזאת בשל שתי סיבות עיקריות: ראשית, כפי שצוין לעיל, התשלומים לחברות הסיעוד כוללים כמה מרכיבים אותם ניתן לחסוך באם תינתן גמלה כספית (כיום מקבלות חברות הסיעוד כ-40₪ עבור כל שעת טיפול שהן מספקות). שנית, אספקת השירותים באמצעות חברות מחייבת אחזקת מנגנונים הן ברמה הארצית (במסגרת הביטוח הלאומי) והן ברמה המקומית (במסגרת מחלקות הרווחה) העוסקים בהיבטים שונים של הקשר עם ספקי השירותים (קיום בקרה מקצועית ומנהלית, חתימת חוזים, פעילות הוועדות המקומיות לחוק סיעוד וכדומה). המעבר לתשלום גמלה כספית עשוי על כן לחסוך בחלק מההוצאה הממשלתית המיועדת לביצוע חוק הסיעוד.

 

 

המרת השירותים בעין בגמלה כספית עלולה על כן לפגוע לא רק בחברות הסיעוד שרכשו מיומנויות רבות בתחום הטיפול בזקנים, ולפי עדויות שונות מספקות שירותים איכותיים, אלא אף במקור הפרנסה של אלפי עובדות, וזאת בהנחה שהגמלה הכספית תופנה רק בחלקה להעסקה של מטפלות באמצעות חברות הסיעוד

 

 

ראוי לציין בהקשר זה שהגמלה הכספית המשולמת כיום לזקנים שבחרו בה נמוכה ב-20% מההוצאה הממשלתית לזקנים הממשיכים לקבל שירותים בעין. התמיכה בהענקת גמלה כספית במקום שירותים בעין מעוגנת אפוא הן בשיקולים עקרוניים (הכרה בזכות הבחירה ובצורך לחזק את התמיכה המשפחתית) והן בשיקולים פרקטיים (פיחות בכוחן של החברות, קיטון רווחיהן וצמצום ההוצאה הממשלתית).

 

 

 

בהמשך הכתבה:

טיעונים עיקריים בזכות השירותים בעין ובגנות הגמלה הכספית

ההסדרים המקובלים בארצות אחרות

 

מקורות

ג'וינט מכון ברוקדייל, המוסד לביטוח לאומי מינהל המחקר והתכנון (2004). קשישים מוגבלים מקבלי גמלה בכסף (גמלת שירותים מיוחדים לנכים) ומקבלי גמלה בעין (סיעוד). צוות המחקר כלל את דניז נאון, ג'ני ברודסקי, שולמית בן-נון ושירלי רזניצקי ממכון ברוקדייל וברנדה מורגנשטרן, רמסיס גרא ומרים שמלצר מהמוסד לביטוח לאומי, ביטוח סיעודי.

 

קראו את הכתבה המלאה בגיליון 124 של מגזין דורות

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים