דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

הכינוס הדו-שנתי הוא הזדמנות לחולל שינוי בדרך שבה אנחנו העוסקים בזיקנה תופסים את עצמנו

עו"ד איסי דורון, היו"ר של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, מתכוון להפוך אותה לארגון גג שמאגד את כל אנשי המקצוע בתחום. וזה רק שלב בדרך להובלת מדיניות ציבורית ביחס לטיפול בזקנים. ראיון מיוחד לדורות

28/02/2010

הכניסה שלך לתפקיד מסמלת בעצם חילופי דורות בעולם הגרונטולוגי הישראלי?

אני לא רואה את זה כחילופי דורות, אלא כהמשכיות. הגרונטולוגיה היא תחום צעיר יחסית בכל העולם, והמגמה הכללית כפי שאני מבין אותה היא המשך של התרחבות, של גידול ושל העמקה. יחד עם זאת, המציאות עצמה משתנה, והאגודה בהחלט צריכה להשתנות ולהתאים את עצמה.

 

בכל זאת, כל הנהלת האגודה בשנה האחרונה השתנתה באופן דרמטי. רואים פנים חדשות.

תמיד היו בהנהלה פנים חדשות לצד הגרעין הוותיק. צריך לזכור גם ששינינו את התקנון כך שלא ניתן לכהן בוועד המנהל של האגודה יותר משתי קדנציות רצופות. עשינו את זה כדי לאפשר יותר תחלופה, והשינוי אכן תורם לרענון השורות, ויש דם חדש שמאפשר לעשות שינויים.

 

ומה במעגל הרחב יותר? אתה רואה ביקוש של דור צעיר וחדש להיכנס לעיסוק בגרונטולוגיה?

אפשר בהחלט לזהות בשנים האחרונות התרחבות בהיקף העוסקים והמתמחים בתחום. בעשור האחרון נפתחו שני חוגים חדשים לגרונטולוגיה, יש יוזמות חדשות של מרכזי מחקר ותמיכה במחקרים בהיקפים שלא היו בעבר. נוצרה דינמיקה יפה של הצטרפות של תחומי ידע ושל אנשים שבעבר לא זיהו את עצמם כגרונטולוגים. זה מצטרף כמובן להבנה בכל העולם שהאתגר הגדול של המין האנושי במאה ה-21יהיה ההזדקנות.

 

אתה חושב שבישראל מבינים את זה סוף סוף?

אני חושב שבישראל מבינים את זה לפחות בעולם האקדמיה ובעולם המחקר. בכל מה שנוגע למדיניות ציבורית יש פער גדול בין ההצהרות לבין המעשים. הרי לפחות 15או 20שנה כבר מדברים על החשיבות של הטיפול באזרחים הוותיקים. אבל זה היה תמיד שיח של פאתוס –או בהתייחסות למייסדים ש'אנחנו חייבים להם', או לזקנים המסכנים והאומללים. אף פעם לא היתה תפיסה של קבוצת הזקנים בישראל כאזרחים פעילים ושווי זכויות שצריך לאפשר להם את התנאים הכלכליים והחברתיים לחיות בכבוד.

 

 

 

עניין תעריף האשפוז הסיעודי הוא ערכי שנוגע לכולנו ונוגע לזכויות הבסיסיות של האנשים הזקנים ולזכויות הבסיסיות שלנו כאנשי מקצוע

לכן, בוודאי שלאגודה יש מה להגיד בנושא

 

בעשור האחרון בהוליווד כוכבים מבוגרים מייצרים סרטים נהדרים שמציגים זקנים בצורה ששוברת סטריאוטיפים...

אין ספק שבמבט קדימה העתיד הוא של הזקנים

כל העולם מדבר על זה

 

 

 

ברמת המעשים, האכזבה היא גדולה. ראשית, עד היום אין תוכנית אב לאומית אסטרטגית של החברה הישראלית להתמודדות עם תופעת ההזדקנות בעשורים הקרובים. שנית, הלחץ הכלכלי והפוליטי לקיצוץ וצמצום והפרטה פוגע במערכות הקיימות לאוכלוסיה הזקנה.

 

בנוסף, אין גורם שמוביל את הזקנים כמשאב חברתי. מפלגת הגמלאים החמיצה הזדמנות היסטורית להוביל שינוי, וזה עצוב.

 

ואיפה אתה רואה את התפקיד של האגודה לגרונטולוגיה? עד עכשיו היה לה אימפקט אולי בשדה המקצועי, אבל בקביעת מדיניות ובדיאלוגים עם קובעי החלטות – כלום.

בחרתי להתמודד על תפקיד יו"ר האגודה בין היתר משום שאני חושב שלאגודה יש תפקיד חשוב בתרומה לעיצוב המדיניות החברתית כלפי זקנים במדינת ישראל. חברים בה מיטב האנשים בתחום מבחינה מקצועית בכל המגזרים, והיא יכולה לתפוס מקום יותר משמעותי. אני יכול לספר לך על כמה יוזמות פעולה שנועדו לשנות את התמונה. היוזמה הראשונה היא העמקת שיתוף הפעולה עם ארגונים אחרים. תחום הזיקנה בישראל מאופיין בפיצול – לא רק בשירותים שמפוזרים בין משרדים ורשויות, אלא גם בארגונים המקצועיים. לצד האגודה לגרונטולוגיה פועלים ארגוני רופאים, עובדים סוציאליים, אחיות ועוד.

 

אנחנו רוצים להתחיל לתפקד כארגון גג שמאחד ומאגן את כל הכוחות האלו בצורה אפקטיבית. למשל, היתה לנו פגישה עם ד"ר ורה רוזנפלד מהאיגוד הגריאטרי, ואני חושב שאנחנו לקראת שיתוף פעולה אסטרטגי הדוק איתם. אנחנו מתכוונים ליצור מצב שכשאנחנו נפנה לשר הרווחה, או לכנסת או לשר הבריאות אנחנו נדבר בשם הרבה ארגונים שיהיו חלק מאיתנו.

 

יוזמה שניה היא ניסוח ניירות עמדה ממוקדים כפלטפורמה למקבלי החלטות לגבש מדיניות. קיבלנו החלטה בישיבה האחרונה של הוועד המנהל להכין נייר עמדה בנושא הצורך בתוכנית אב אסטרטגית לאומית בתחום הזיקנה. יש עוד שורה ארוכה של ניירות עמדה שאנחנו רוצים להכין. אנחנו כל הזמן נפגשים עם גורמים שמשפיעים בתחום: שר הרווחה, סגנית השר לענייני גמלאים, אנחנו מקווים להיפגש עם סגן השר לבריאות וגורמי מפתח אחרים. גם כדי להכיר וגם כדי ליצור תקשורת שיכולה לקדם את האגודה ולמצב אותה.

 

במקביל, כמובן, האגודה תמשיך לפעול לקידום המחקר והפעילות האקדמית בתחום, בהעמקת התשתית המחקרית, בפרסים ובמלגות לסטודנטים ולחוקרים.

 

 

הראיון המלא מתפרסם בגיליון 122 של מגזין דורות

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים