דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

מה העבודה הזאת לכם?

תיאוריה, מחקר ועובדות בנוגע להשתתפות מבוגרים בכוח העבודה

האם הפרישה לגמלאות נובעת ממניעים פסיכולוגיים פנימיים או ממניעים כלכליים חיצוניים? טלי שטרית מציגה את השתתפות המבוגרים בשוק העבודה מכיוונים תיאורטיים שונים ומונה את החסמים שמונעים מהמבוגרים השתתפות נרחבת יותר

1/04/2009

שילוב קשישים בעבודה יכול להקל על נטל תשלומי הפנסיה וקצבת הזיקנה, לשפר את מצבם הכלכלי של הקשישים, ולאפשר להם השתתפות יצרנית בחברה. על אף היתרונות הגלומים בתעסוקת קשישים, קיימים מכשולים רבים שמונעים אותה, החל מחסמים חוקתיים ועד לדימוי מסולף של כישוריהם שגורם לאפליה גלויה וסמויה בקבלה לעבודה, בקידום ובהכשרה מקצועית. מדיניות של דחיית גיל הפרישה, מתן תמריצי מס לקשישים ולמעסיקיהם, או תוכניות הכשרה מקצועית והשמה לגיל המבוגר יכולה להציע פתרון לחלק מסוגיות אלה. בישראל, הפעילות לשילוב קשישים בעבודה נמצאת בראשית הדרך. למרות חשיבותו הרבה של הנושא, הוא לא נחקר דיו ואין תמימות דעים לגבי רצונו של האדם המבוגר לעבוד. תוכניות שיעודדו תעסוקה בגיל המבוגר חייבות להתייחס למורכבות זו.
 

בחינה תיאורטית של השתתפות זקנים בעבודה

העבודה בגיל המבוגר וההתייחסות לפרישה מוסברות הן על ידי תיאוריות גרונטולוגיות כגון תיאוריית ההתנתקות, הפעילות או ההמשכיות, והן על ידי תיאוריות סוציו-אקונומיות כגון תיאוריות המודרניזציה והכלכלה הפוליטית.

 

לפי תיאוריית ההתנתקות, זיקנה כרוכה בהתנתקות חברתית של היחיד מהחברה ושל החברה מהיחיד. מדובר בתהליך הכרחי שמוביל לקראת פרישתו הסופית של האדם - המוות. הפרישה מעבודה מאפשרת לאדם הזקן להשתחרר מאחריות וזאת במקביל לירידה הטבעית ביכולותיו. לפי תיאוריה זו, גם החברה יוצאת נשכרת מתהליך ההתנתקות משום שיציאתם של הזקנים ממעגל העבודה פותחת מקומות חדשים עבור הצעירים מלאי היוזמה והמרץ. גישה זו עוררה התנגדות רבה בשל התייחסותה להתנתקות כתהליך בלתי נמנע ובשל העובדה שהיא אינה משאירה מקום לצמיחה ומעורבות של האדם הזקן בחברה.

 

לפי תיאוריית הפעילות, הנטייה הטבעית איננה להתנתק אלא דווקא לשמור על רמת פעילות ומעורבות חברתית. הפעילות, העשייה והיצירה מבטיחים סיפוק, אושר, ערך עצמי ורווחה נפשית. בשל הפרישה לגמלאות, שימור הפעילות מתבטא לעיתים באימוץ תפקידים חדשים, במסגרת המשפחתית או במסגרות של התנדבות או מועדונים חברתיים. היות שהחברה המערבית מדגישה את הגדרת הזהות האישית לפי תפקידים חברתיים ומקצועיים, היציאה לגמלאות מחייבת את הפורש למצוא לעצמו עיסוקים חליפיים.

 

 

 

מחקרים שונים מצאו כי פרישה מעבודה מהווה את אחד הגורמים העיקריים לירידה במצבו הנפשי והבריאותי של הקשיש, גם אם הכנסתו מובטחת

 

 

לפי תיאורית ההמשכיות, סגנון ההזדקנות נובע מדפוס ההתמודדות האישי ומרמת הפעילות שאפיינה את האישיות לאורך החיים. התנתקות היא הפנמה של ציפיות חברתיות לגבי התנהגות תואמת גיל, והשינויים שחלים לאחר הפרישה משקפים אסטרטגיות הסתגלות שהיו בידי הזקן מאז ומעולם. הפרישה מציעה לא רק המשך והרחבה של התנסויות קודמות, אלא הזדמנות להיות חופשי מדרישות חיצוניות ולאמץ אפיקי פעילות חדשים שיגרמו לאדם אושר. חלק מהזקנים בוחרים להמשיך לעבוד, אך אחרים נאלצים לעבוד מטעמים כלכליים ועלולים לחוש שביעות רצון נמוכה יותר. לפי גישה זו, פרישה לגמלאות לא תגרום לתסכול אצל כל הזקנים כפי שמנבאת תיאוריית הפעילות, אך היא בהחלט עלולה להשפיע לרעה על חלקם.

 

תיאוריית המודרניזציה מתמקדת לא רק בתהליכים העוברים על הפרט אלא גם בתהליכים חברתיים רחבים יותר. לפי תיאוריה זו, קיים קשר הפוך בין מעמד הזקנים ורמת הטכנולוגיה בחברה. בחברה המודרנית התארכה תוחלת החיים, אך במקביל התעצמה ההפרדה בין הבית לבין העבודה, המשפחה כבר איננה יחידת ייצור כלכלית, ולכן אפשרויות התעסוקה המיידיות של הקשישים מצטמצמות מאוד. כמו כן, התעסוקה של ימינו מכוונת לצעירים בעלי השכלה וכך הידע שנותר בידי הקשישים הופך חסר ערך בשוק העבודה. מנגד, ניתן לומר כי המחשוב, שעלול להיתפס כהתפתחות הטכנולוגית שהכי הרחיקה את הקשישים מעולם העבודה, יכול דווקא להקל על השתתפות הזקנים בכוח העבודה בגלל שאינו דורש כוח פיזי.

 

תיאורית הכלכלה הפוליטית בוחנת את הזיקנה במסגרת החברה הקפיטליסטית ובודקת את השפעת ההחלטות הממשלתיות על מצבו של הזקן. גישה זו טוענת שחלוקת המשאבים בחברה והחקיקה לגבי גיל הפרישה או רמת ההכנסה בזיקנה הן שקובעות את מעמד הזקנים. כך למשל, הממשל האמריקאי מנסה להעביר את האחריות לרווחת הזקנים מן המגזר הציבורי לפרטי. יש יסוד סביר להניח כי המדיניות הממשלתית היא שהופכת את הזקנים עניים, בין השאר על ידי הקצאה מוגבלת של משאבי דיור ובריאות. כלומר, מצב הזקנים הוא תולדה של מגמות פוליטיות ולא של הבדלים שמקורם באדם עצמו. מכאן שרק הממשל יכול לשנות את התפיסה החברתית לפיה הזקנים הם נטל. אין די בהגנה פיזית או כלכלית על הזקנים ויש צורך בתשתית חקיקתית שתאפשר את השתתפות הזקנים בחברה.

 

כיום ברור שהמשוואה "קשיש עובד = קשיש שבע רצון" היא פשטנית מדי

 

המשך הכתבה במגזין דורות, גיליון 114:

חשיבות העבודה בגיל המבוגר

נתונים על תעסוקת קשישים בארץ ובעולם

מחסומים העומדים בפני קשישים שרוצים לעבוד

 

 

עמדות מעסיקים בארץ ובעולם מעידות על אפליה על רקע גיל נגד עובדים מבוגרים

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים