דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

הזדקנות בדיור מוגן ובבית אבות: דילמות בעידן של תוחלת חיים עולה

יום עיון בנושא, ביוזמת מגזין דורות ובשיתוף איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל, יתקיים ב-31 במרץ 2009 במרכז הבמה בגני תקווה, והוא מיועד לכל העוסקים בדיור המוגן ובתי האבות לעצמאיים – יזמים, אדריכלים, אנשי כספים ומנהלים, צוותי התפעול, רכזים חברתיים, צוות התרבות, אנשי המשק, ההסעדה והרווחה וכמובן הצוותים הרפואיים והפרא רפואיים.

לפרטים והרשמה לכנס לחץ כאן

3/03/2009

כשברוריה (שם בדוי) ויואל בעלה (שם בדוי),החליטו למכור את ביתם המרווח במושב בעמק האלה ולעבור לדיור מוגן, הם התלבטו האם להצטרף לחבריהם שנרשמו לאחוזת בית הכרם או אולי לעבור דווקא לבית ברמת השרון סמוך למגורי הבת והנכדים. ברוריה הייתה כימאית ועבדה במכון הביולוגי בנס ציונה ויואל היה מרצה בכיר ליחסים בינלאומיים שפרש מן האוניברסיטה העברית.

 

כל האחוזות וכפרי הגמלאים חיזרו אחריהם במרץ. בבית אחד הבטיחו להם שיחברו עבורם שתי דירות ויתאימו את העיצוב הפנימי של הדירות לטעמם. בבית שני הציעו להם גמישות בין מועד ההרשמה לבין מועד הכניסה וגם אפשרו להם תקופת ניסיון ארוכה בתנאים מפתים. אין פלא, ברוריה ויואל הם לקוחות מצוינים וכל הבתים מעוניינים בדיירים שכמותם.

 

ברוריה ויואל עשו את בחירתם ועברו לדיור מוגן כמתוכנן. הם נקלטו בקלות. במהרה הפכו לציר חברתי מרכזי בבית ואף כיכבו בקמפיין המכירות שלו. ואכן לא חסר להם דבר, דירה מרווחת, גינה פורחת, שתי מכוניות בחניון הבית, מידי בוקר יורדים לבריכה ולחדר הכושר, לא מפספסים אף טיול ושום הרצאה ואפילו יוצאים לטיול ג'יפים בחו"ל מטעם גמלאי האוניברסיטה. בקיצור, נהנים מכל העולמות ובולעים את החיים.

 

עד שבוקר בהיר אחד וללא כל התרעה מוקדמת עבר יואל אירוע מוחי שהשאיר אותו מרותק לכסא גלגלים ומוגבל ביד אחת. לאחר שיקום ממושך חזר יואל לדירה ולמשפחה הצטרף מטפל.

הבית נערך והתאים את הדירה למצב החדש, תוך ניסיון להקל עד כמה שניתן על המשפחה.

 

והנה הדילמה: הבית ביקש לקלוט אנשים בריאים, אבל אנשים בריאים לא נשארים בריאים לנצח. ברוב הבתים קיימים עוד ועוד מקרים כגון המקרה של יואל וברוריה. במקביל, הגיל הממוצע של הפונים החדשים עולה ויחד עם העלייה בגיל יורד המצב התפקודי. לאט לאט גם דרישות ועדות הקבלה של הבית עצמו הולכות ומתגמשות.

 

פעם היה תור של דיירים ליד אופני הכושר. היום אותו תור יושב בכורסאות בחדר ההמתנה של המרפאה, לחלקם יש כבר הליכון צמוד. ורובנו מכירים את הסיפור על הפלמחניק שנכנס ללובי הדיור המוגן כשהוא אומר לחברו: "שרוליק, אני לא זוכר שבחטיבה שלנו היו כל כך הרבה חבר'ה מהפיליפינים...".

 

אם לפני עשור הזקנים היו בין גיל 65-85, ואלה שהתעניינו בדיור מוגן היו בני 75-80, היום גיל הזיקנה התארך. אלא שההתעניינות בפרוייקטים מתחילה כבר בגיל 60. כלומר, גיל הדיירים הפוטנציאלים אינו אחיד והצרכים של הזקנים הצעירים שונים מאלו של הזקנים המבוגרים.

 

אנשי המקצוע בתחום מתלבטים לא פעם בסוגיות אלו:החל מהתאמת השירותים לצרכים משתנים, דרך הצד השיווקי – כיצד לשווק את הבית המזדקן לקהל של זקנים צעירים יותר ומה לעשות כדי שאלו לא יירתעו מהמראות המאפיינים בית זקן, דרך מגוון היבטים מוסריים הנוגעים להחלטה לגבי התאמת הזקן למסגרת הדיור. ומה לגבי המדיניות של הבית? וכיצד להתאים את השירותים המוצעים הן לאנשים צעירים ובריאים והן לדיירים מוגבלים יותר? גם כוח האדם משתנה בהתאם לצרכים המשתנים של הדיירים שפעם היו עצמאיים ועכשיו הפכו מוגבלים יותר.

 

דילמות אלו מאפיינות את כל בתי הדיור המוגן ובתי האבות לעצמאיים, והן נוגעות ברמה כזו או אחרת בכל אחד ואחד מתחומי החיים בבתים אלו. על מנת לדון בדילמות אלה מצאנו לנכון לקיים יום עיון שיוקדש רובו ככולו לנושא ההזדקנות במסגרות הדיור לזקנים עצמאיים. יום העיון ביוזמת מגזין דורות ובשיתוף א.ב.א יתקיים ב-31 במרץ במרכז הבמה בגני תקווה והוא מיועד לכל העוסקים בדיור המוגן ובתי האבות לעצמאיים – יזמים, אדריכלים, אנשי כספים ומנהלים, צוותי התפעול, רכזים חברתיים, צוות התרבות, אנשי המשק, ההסעדה והרווחה וכמובן הצוותים הרפואיים והפרא רפואיים.

 

הדיונים ביום העיון ייערכו גם במליאה וגם בקבוצות קטנות, במטרה להציע פתרונות יצירתיים שיהוו כלי עזר בהתמודדות עם המצב בחיי היום יום של הבית. אנו מקווים שהנהלות הבתים יכירו בחשיבותו של יום עיון זה ויעשו מאמץ לשחרר כמה שיותר נציגים על מנת שיום זה יוכתר בהצלחה.

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים