דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

תיאבון בריא בגיל השלישי מנבא בריאות ואריכות ימים

לאורך החיים אנחנו אמורים להקפיד שלא לעלות במשקל ואילו בזיקנה חשוב דווקא להקפיד שלא לרדת במשקל. בהרצאה שנשאה ד"ר דנית שחר בכנס שעסק בתזונה בגיל המבוגר, היא הראתה את הסכנות הבריאותיות בירידת תיאבון והמליצה לשאול כל אדם מבוגר האם התיאבון שלו תקין

1/03/2009

הערכת תיאבון נקבעת בדרך כלל על ידי שאלונים סובייקטיביים שבודקים רמת תיאבון ושינויים ברמת התיאבון ביחס לתקופה מוקדמת יותר או ביחס למפגש קודם. כלומר, בדיקת התיאבון נעשית באמצעות הערכה אישית של האדם ולא בהכרח של איש המקצוע.

 

נמצא שהערכת תיאבון בגיל המבוגר מנבאת מדדים אובייקטיביים של צריכה תזונתית וירידה במשקל והיא קשורה למצבו הבריאותי והתפקודי של המטופל. כלומר, דיווח על תיאבון ירוד קשור באכילה מועטת ובעקבותיה בירידה במשקל. בגיל צעיר הקשר בין משתנים אלה מורכב יותר ואינו משקף בהכרח ירידה במצב התזונתי או במצב הבריאותי. במחקר שהתבסס על מסד נתונים אמריקאי בשם Health ABC ובו נכללו כ-3000 קשישים בריאים שהיו במעקב לאורך שנים, נמצא כי תיאבון ירוד קשור בירידה במצב הבריאותי.במהלך תשע שנות המעקב נמצא קשר בין רמת התיאבון שדווחה על ידי משתתפי המחקר ובין תמותה.

 

שכיחות תיאבון ירוד בגיל המבוגר

במחקר Health ABC התבקשו המשתתפים לדרג את תיאבונם באמצעות השאלה הבאה: "בחודש האחרון האם היית מגדיר את תיאבונך כמצוין, טוב מאוד, טוב, ירוד, או מאוד ירוד?" 12% מהנשאלים במדגם האמריקאי דיווחו על תיאבון מאוד ירוד, ירוד, או טוב וכל אלה נכללו יחד בקבוצת "תיאבון ירוד". בקרב נשים אמריקאיות שחורות, 18%השתייכו לקבוצה זו. לפי סקר התזונה בנגב שנערך במדגם אקראי של קשישים בקהילה, 22%מהגברים ו-39% מהנשים מדווחים על תיאבון ירוד (שחר ואח', 2003). בקרב קשישים שמגיעים לאשפוז אקוטי נמצאו שיעורים דומים. כלומר, אחוז גבוה מהקשישים, הן בארצות הברית והן בישראל, מדווחים על תיאבון ירוד ונמצאים בסיכון להידרדרות תזונתית וירידה במשקל. יש לציין כי מדובר בקשישים שמתגוררים בקהילה, שלא אובחנה אצלם מחלה משמעותית כלשהי.

 

 

נמצא שהערכת תיאבון בגיל המבוגר מנבאת מדדים אובייקטיביים של צריכה תזונתית וירידה במשקל והיא קשורה למצבו הבריאותי והתפקודי של המטופל

 

 

הערכת תיאבון וצריכה תזונתית בגיל השלישי

כמה מחקרים שנערכו בקרב קשישים מצאו שהאנשים שדיווחו על תיאבון ירוד אכן צרכו כמות קטנה יותר של קלוריות. במחקר חתך שנערך בישראל באזור הנגב (שחר ואח', 2003) נמצא שנשים שדיווחו על תיאבון ירוד צרכו בממוצע 1070 קלוריות ביום לעומת 1410 קלוריות שצרכו נשים שדיווחו על תיאבון תקין. יש לציין שבגיל המבוגר צריכה נמוכה של קלוריות קשורה גם באכילה מופחתת באופן כללי והיא מעמידה את המטופל בסיכון להידרדרות תזונתית ובריאותית. גם במחקר אחר משנת 2001, שנערך בקרב 330 מבוגרים אמריקאיים, נמצא שתיאבון ירוד היה קשור בירידה במשקל ובצריכה קלורית נמוכה. תיאבון ירוד (לפי דיווח) מעלה מאוד את הסיכון להידרדרות תזונתית בזיקנה וכך גם מין (נקבה), גיל, ורמת תפקוד פיזי. נמצא שגם איכות התזונה טובה יותר בקרב קשישים שמדווחים על תיאבון תקין, כאשר המושג "איכות התזונה" מתייחס לצריכה של כל אבות המזון, לאיכות המזונות ולגיוון התזונה. לפיכך, לא רק שהתזונה של קשישים המדווחים על תיאבון ירוד אינה מספקת, אלא שהיא אף מעמידה אותם בסיכון לתמותה לאורך שנים (שחר ואח', 2003).

 

תיאבון ירוד, מצב בריאותי ותמותה

קשישים שמדווחים על תיאבון ירוד נמצאים בסיכון גבוה יותר לדיכאון בהשוואה לקשישים בעלי תיאבון תקין, וכן בהשוואה לקשישים שסובלים מבעיות שיניים, מחרדה, או מבעיות ראיה. מעניין לציין שכאשר נמדדו מדדי דלקת, הם היו גבוהים יותר בקרב בעלי תיאבון ירוד ועובדה זאת יכולה להעיד על ירידה במצב הבריאותי בקבוצה זו. במחקר של שחר ואח' (2008), נמדד הקשר בין תיאבון לבין פעילות גופנית וכן לתמותה לאחר תשע שנות מעקב. רמת הפעילות הגופנית (כמדד של הוצאת קלוריות) חולקה לשלישונים. נמצא כי אחוז גבוה יותר (92%) של הנבדקים שרמת פעילותם הייתה גבוהה דיווחו על תיאבון טוב, לעומת אלה שרמת פעילותם הייתה נמוכה, ורק 81% מהם דיווחו על תיאבון טוב.

 

ממצא זה היה משמעותי מבחינה סטטיסטית והוא מעיד על כך שרמת התיאבון בקרב קשישים פעילים טובה יותר מאשר זו שמתועדת בקשישים פחות פעילים. דרך הבדיקה אינה מאפשרת לקבוע בביטחון האם הפעילות הגופנית היא הגורם או התוצאה של התיאבון התקין. כלומר, יכול להיות שתיאבון טוב מאפשר פעילות תקינה אבל יכול להיות גם שמי שפעיל יהיה בעל תיאבון טוב יותר. יחד עם זאת, נראה שפעילות גופנית אכן משפיעה על שיפור התיאבון.

 

 

קשישים שדיווחו על תיאבון תקין היו בסיכון נמוך לתמותה, גם כאשר החוקרים שלטו מבחינה סטטיסטית בהשפעה של מדדים כגון הוצאה אנרגטית (רמת פעילות), איכות התזונה, ומצב הבריאות

 

 

המשך הכתבה מופיע בגיליון דורות 113, מרץ 2009

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים